כיצד להתחיל בפעולה אנרכו – סינדיקליסטית?

כשמתחילים בעבודה אנרכו-סינדיקליסטית, המטרה הכי קרובה צריכה להיות פתיחת דרך להתארגנות עצמית של עובדים במקום תעסוקתם. אנרכיסטים-הם גם עובדים ולהתחיל במאבק הם צריכים מעצמם. להקמת איחוד (סינדיקט) עובדים או סטודנטים בכלל לא צריך שיהיו הרבה אנשים. לפעמים מספיק שיהיו שלושה חברים, עובדים באותו מפעל, חברה או אפילו תחום, לומדים באותו מוסד וכו'. כעקרון,הכי טוב שאיחוד כזה או התארגנות מחאה יהיה לגמרי עצמאי ולא תלוי באף אחד מאיגודי עובדים קיימים.

כאשר אתם מנסים לשכנע אנשים להצטרף לסינדיקט שלכם, אל תדרשו מאנשים שישר יכריזו על עצמם כ"אנרכיסטים". העניין הוא לא במילים. אם הפועלים/עובדים/סטודנטים מסכימים עם דרכי פעולה ישירה שהצעתם להם ועם מטרה של הקמת חברה משוחררת ללא מדינה, כסף, רכוש פרטי והעסקת עובדים שכירים, אם מתאים לאותם אנשים ארגון של עובדים, בו הם יצטרכו לפתור את הבעיות והשאלות בעצמם ולא דרך דרך אנשי מקצוע "משוחררים" שלוקחים על כך שכר-אז הם אנשים שיתאימו לנו. חשוב מאוד לא לקבל לבריתות אנרכו-סינדיקליסטיות שלנו חברי מפלגות, לא משנה אילו, – ימין ושמאל: הם תמיד יבצעו את הוראות המפלגה שלהם, ולא את החלטות ארגון העובדים.

אם אין לכם אפשרות להקים ישר ארגון עובדים או סטודנטים עצמאי, אפילו קטן ביותר, צריך לדעת בבירור למה זה כך. אתם צריכים להיות מוכנים לכך שעובדים אותם ניסיתם לשכנע ולדחוף להתארגנות עצמית, ישאלו אותכם שאלה רלוונטית לחלוטין: "למה אתם בעצמכם לא מקימים סינדיקט עובדים?" כאשר אתם מנסים לשכנע ולגייס פעילים וחברים חדשים, הכי טוב זה לפנות לאנשים שכבר מעצמם גילו אקטיביזם ורוח של מאבק למען זכויותיהם. כאשר אתם באים לשובתים (מפגינים או מוחאים), אל תאמרו להם מה ואיך צריך לעשות, אלא תשאלו אותם מה אתם, כעובדים, יכולים יכולים לתרום במאבק שלהם. תציעו להם עזרה (כמובן רק במקרא שהדרישות והמטרות שלהם מוסכמים עליכם), אך אל תדרשו מהם איחוד או הצטרפות מיידית, גם אם כבר יש לכם ארגון עובדים או סטודנטים. המטרה שלנו היא-לא לפקד על אנשים אלא לעזור להם בהתארגנות שלהם. אם אתם נאלצים לעבוד אם אנשים פאסיביים ולעשות הסברה בתוכם, תשתדלו שהעבודה הזאת תהיה שיטתית, כלומר שתמיד תיעשה תמיד באותו מקום עבודה (השכלה). רצוי שאתם בעצמכם תהיו קשורים לאותו מפעל או מוסד לימודים. ושוב אל תדברו עם אנשים רק על מה שהם יכולים לעשות, אלא גם על מה שאתם יכולים לעשות בשבילם.

תתחילו את ההסברה לא מסיפורים על העתיד הוורוד של החברה האנרכיסטית, אלא מבעיות היום יום. כך לאנשים יהיה הרבה יותר קל להבין ולהאמין לכם כאשר תדברו איתם על קומוניזם אנרכיסטי. בנוסף, כל עוד בני אדם לא למדו ולא התרגלו לפתור ולהגן על הבעיות הכלכליות והחברתיות הכי פשוטות שלהם, על איזה חברה אנרכיסטית אנו יכולים לדבר? דברו עם אנשים בשפה שתהיה ברורה להם. לדוגמא, אם אנשים לא מבינים עדיין את המושג אנרכיה, תשתדלו להשתמש במושגים כגון-"ללא כפייה", "התארגנות עצמית כללית", "חוסר שלטון". אל תכבידו על האנשים במושגים "מתחכמים" במיוחד. המטרה שלכם לא להפחיד אותם ב"קוליות" שלכם אלא למשוך אותם, לסקרן ולעניין. אל תתחילו את השיחה מהצהרה על השתייכות שלכם לאנרכיסטים, אך גם אל תסתירו אותה, כאשר אתם מסבירים שאתם תומכים במאבק אנרכיסטי לא בגלל רק בגלל עקרונות רעיוניים או פוליטיים אלא בעיקר כעובד או סטודנט בדיוק כמותם. אם אנשים יגלו שאתם אנרכיסטים אידיאולוגיים לאחר שתמכתם להם במאבק שלהם והוכחתם נכונות לעזור, הם יתייחסו יותר טוב לא רק אליכם אלא גם לרעיון האנרכיסטי בכלל.

אם יציעו לכם ברית או עבודה משותפת, זכרו- בשאלות ספציפיות וברמה האישית אנרכיסט יכול לשתף פעולה בכל עניין שאינו הולך בסתירה עם אמונות ומטרות אנרכיסטיות. אך בשום פנים ואופן לא יתקבל שיתוף פעולה עם מפלגות או איגודי עובדים ביורוקרטים ברמה הארגונית. אנחנו למען אחדות פעולתם של העובדים מהרמות הנמוכות ולא למען קבוצות פוליטיות מלמעלה! אם אתם מרגישים שאינכם מתאימים לעבודה ישירה עם אנשים, תיקחו על עצמכם עבודה שתוכלו לבצע (לדוגמא הפצת חומרי הסברה ומידע, הספקת חומרים, איסוף מידע וכו,) עבודה הזאת יכולה להיות לא פחות חשובה. זכרו: הצלחה מושגת לא בפעולות חד פעמיות מרעישות אלא בעבודת נמלים יומיומית. החגיגה שבשביתה ובמאבק ישיר עם המדכאים – זוהי המתנה והשכר על ימי שגרה של אספות, קמפיינים של פליירים ושיחות אישיות.

מיכאל מגיד

תרגום מרוסית: סטאס איישן