סוריה: מפעל חייו של האנרכיסט עומאר עזיז, והשפעתו על התארגנות עצמית במהפכה הסורית

omar aziz

עומאר עזיז

מאת ליילה שרומס / מאנגלית: גיא מור

עומאר עזיז (ידוע בפי חברים בשם אבו כמאל) נולד בדמשק. הוא חזר לסוריה מגלות בערב הסעודית ובארה"ב בימיה המוקדמים של המהפכה הסורית. אינטלקטואל, כלכלן, אנרכיסט, בעל ואב בגיל 63, הוא התמסר למאבק המהפכני. הוא עבד יחד עם פעילים מקומיים לאיסוף סיוע הומניטרי וחלוקתו לפרברים של דמשק שהיו תחת מתקפה על ידי המשטר. באמצעות כתיבתו ופעילותו הוא קידם ממשל-עצמי מקומי, התארגנות אופקית ובלתי היררכית, שיתוף פעולה, סולידריות ועזרה הדדית כאמצעים שדרכם יוכל הציבור לשחרר את עצמו מרודנותה של המדינה. יחד עם שותפים למאבק, עזיז ייסד את הוועדה המקומית הראשונה בשכונת ברזה בדמשק. הדוגמא התפשטה ברחבי סוריה ואיתה כמה מהדוגמאות המבטיחות ביותר, ושהחזיקו מעמד זמן רב, להתארגנות עצמי בלתי-היררכית אשר יצאו ממדינות האביב הערבי.

במחוותה לעומאר עזיז, כותבת בודור חסאן: “הוא לא לבש מסכת ונדטה [מסכת גאי פוקס], ולא יצר בלוקים שחורים. הוא לא היה אחוז אובססיה לתת ראיונות לתקשורת. … [אך] בזמן שמרבית האנטי-אימפריאליסטים ביכו את קריסתה של המדינה הסורית ואת 'חטיפתה' של מהפכה שבה הם לא תמכו מלכתחילה, עזיז ושותפיו למאבק חתרו ללא לאות עבור חירות בלתי מותנית מכל צורות הרודנות וההגמוניה המדינית." [1]

עזיז התעודד מהגל המהפכני שאחז במדינה והאמין ש"ההפגנות המתמשכות הצליחו לשבור את הדומיננטיות של הכוח האבסולוטי". [2] אך הוא ראה היעדר סינרגיה בין הפעילות המהפכנית לבין חייהם היומיומיים של האנשים. עבור עזיז, לא היה כל היגיון להשתתף בהפגנות הדורשות את הפלת המשטר ועדיין לחיות במסגרת מבנים היררכיים וסמכותניים נוקשים הנכפים על ידי המדינה. הוא תיאר חלוקה זו כקיומם של שני זמנים חופפים שבהם נתונה סוריה: “זמן הכוח" אשר "שעדיין מנהל את פעילויות החיים", ו"זמן המהפכה" המשתייך לאלו הפועלים להפלת המשטר. [3] עזיז האמין שעבור המשכיותה וניצחונה של המהפכה, על הפעילות המהפכנית לחלחל לכל היבטי החיים. הוא קרא לשינויים רדיקליים בצורת הארגון ובמערכת היחסים החברתית כדי לאתגר את יסודותיה של שיטה המבוססת על שליטה ועל ניצול.

עזיז ראה דוגמאות חיובית רבות מסביבו. הוא קיבל חיזוק מהיוזמות המקומיות הרבות שצצו ברחבי הארץ, לרבות אספקה וולונטרית של אמצעי רפואת חירום ותמיכה משפטית, הפיכת בתים לבתי חולים שדה ואיסוף חבילות מזון לחלוקה. הוא ראה במעשים מסוג זה את "הרוח החיה של התנגדותו של הציבור הסורי לברוטליות של המערכת, ההרג השיטתי וחורבן הקהילה.” [4] חזונו של עומאר היה להפיץ את הפרקטיקות הללו והוא האמין שהדרך לכך הייתה באמצעות הקמת מועצות מקומיות. בחודשה השמיני של המהפכה בסוריה, כאשר ההפגנות ההמוניות נגד המשטר עוד היו ברובן בלתי אלימות, עומאר עזיז כתב נייר עמדה על המועצות המקומיות בסוריה שבו הוא שטח את חזונו.

בראייתו של עזיז המועצה המקומית הייתה הפורום שבאמצעותו אנשים המגיעים מתרבויות שונות ומגוונות ותנאים חברתיים שונים יוכלו לעבוד יחד להשגתן של שלוש מטרות עיקריות: לנהל את חייהם באופן עצמאי ממוסדות וזרועות המדינה; לספק את המרחב המאפשר את שיתוף הפעולה הקולקטיבי בין אינדיבידואלים; ולהחיל את המהפכה החברתית ברמה המקומית, האזורית והלאומית.

במאמרו עזיז מפרט את מה שלדעתו צריכים להיות עיסוקיהם העיקריים של המועצות המקומיות:

1. קידום סולידריות אנושית ואזרחית באמצעות שיפור תנאי המחייה, בעיקר על ידי הקצאת דיור בטוח לעקורים ולפליטים; מתן סיוע, הן פסיכולוגי והן מטריאלי למשפחות של הפצועים והעצורים; מתן סיוע רפואי ומזון; הבטחת המשך הפעולה של שירותי החינוך; ותיאום ותמיכה בפעילויות התקשורתיות. עזיז מציין שעל פעולות אלה להיות וולונטריות ולא להוות תחליף לרשתות תמיכה משפחתיות או חמולתיות. הוא האמין שייקח זמן עד שהציבור יוכל להרגיש בנוח מחוץ לתחומם של שירותי המדינה ושהתנהגותם החברתית של האנשים תותאם כך שתהיה יותר שיתופית. עזיז האמין שעל תפקיד המועצה להיות מינימלי כדי לאפשר את התפתחותן של יוזמות קהילתיות ייחודיות.

2. קידום של שיתוף פעולה, כולל בניית יוזמות קהילתיות מקומיות ופעולות המקדמות חדשנות ויוזמה, דברים אשר עזיז ראה כמוחנקים על ידי כחצי מאה של שלטון עריץ. המועצה המקומית תהיה הפורום שבאמצעותו אנשים יוכלו לדון בבעיות שהם חווים בחייהם ותנאיהם היומיומיים. המועצה המקומית תתמוך בשיתוף פעולה ותאפשר לאנשים להגות פתרונות הולמים לבעיות שהם חווים, כולל עניינים הנוגעים לתשתיות, הרמוניה חברתית וסחר, וכמו כן עניינים הדורשים פתרונות החיצוניים לקהילה המקומית. עזיז ראה חשיבות גדולה בהגנת הטריטוריה באזורים הכפריים והעירוניים שהיו נתונים להפקעה והלאמה על ידי המדיני. הוא דחה את ההפקעה העירונית של האדמה ואת דחיקת רגליהן של הקהילות הכפריות לשוליים, דברים אשר הוא ראה בהם אמצעי של המשטר לכפיית מדיניות השליטה וההדרה החברתית. עזיז ראה הכרח בהבטחת גישה לאדמה שיכולה לספק את צרכי החיים של כולם וקרא לגילוי מחדש של הרכוש השיתופי והציבורי. הוא היא ריאליסט אך גם אופטימיסט. הוא ציין כי "ברור שמעשים כאלו נוגעים לאזורים בטוחים שחצי-'שוחררו' מידי השלטון. אך ניתן להעריך את מצבו של כל אזור ולקבוע מה ניתן להשיג בו.” עזיז תמך בקיומם של חיבורים אופקיים בין המועצות ליצירת חיבור ותלות הדדית בין אזורים גאוגרפיים שונים.

3. מערכת היחסים עם הצבא הסורי החופשי (FSA) ויחסי הגומלין בין הגנת הקהילה והמשכיותה של המהפכה. עזיז האמין שיש הכרח לתאם בין ההתנגדות העממית האזרחית להתנגדות העממית החמושה. הוא ראה את תפקידו של ה-FSA בהבטחת הביטחון וההגנה עבור הקהילה בייחוד בזמן הפגנות, סיוע בשמירה על קווי תקשורת בין אזורים שונים, ומתן הגנה לתנועה ומוביליות ואמצעים לוגיסטיים. תפקיד המועצה יהיה לספק מזון ודיור לכל חברי ה-FSA ולהיות בתיאום עם ה-FSA בכל הנוגע לביטחון הקהילה ואסטרטגיית ההגנה של האזור.

4. הרכב המועצות המקומיות ומבנים ארגוניים. עזיז ראה מספר אתגרים הניצבים בפני יצירתן של מועצות מקומיות מרובות. הראשון היה המשטר, אשר ביצע פשיטות חוזרות ונשנות על ערים ועיירות על מנת לשתק את התנועה, לבודד את האנשים במובלעות ולמנוע שיתופי פעולה. עזיז טען שכדי להגיב להתקפות כאלה מצד המדינה, על מנגנוני ההתנגדות להיות גמישים וחדשניים. מועצות ייאלצו להתרחב או להצטמצם בהתאם לצורך ולהסתגל ליחסי הכוחות על הקרקע. הוא האמין שגמישות זו הייתה הכרחית כדי שרצון הקהילה לחירות יוכל להתממש. כמו כן הוא הכיר באתגר שקיים בעידוד צורות חיים ומערכות יחסים חברתיות בקרב האנשים שהיו חדשות ובלתי מוכרות. כמובן, על אספקת השירותים השונים להימשך ללא הפרעה ולפיכך היה צורך במקור כוח עצמאי, הן לנוכח הקיצוצים והן בשביל תמיכה בהתפתחותן של פעילויות כלכליות וחברתיות חדשות ונוספות. מסיבה זו הוא האמין שהמועצה המקומית צריכה לכלול בין חבריה עובדים סוציאליים ואנשים בעלי מומחיות בתחומים החברתיים, הארגוניים והטכניים השונים, אנשים אשר זוכים לכבוד מצד הציבור ויש להם האפשרות והרצון לעבוד באופן וולונטרי. עבור עזיז המבנה הארגוני של המועצה המקומית הוא תהליך, אשר מתחיל במינימום הנחוץ, ומתפתח בהתאם לרמת הטרנספורמציה שהושגה על ידי המהפכה, יחסי הכוחות באזור נתון ומערכת היחסים עם האזורים השכנים. הוא עודד את המועצות המקומיות לחלוק ידע, ללמוד מהניסיונות של מועצות אחרות ולשתף פעולה באופן אזורי.

5. תפקיד המועצה הלאומית הוא לתת ליוזמה לגיטימיות ולקבל את הסכמתם של הפעילים. עליה למצוא מקורות מימון כדי להמשיך בביצוע העבודה החיונית ולשם כיסוי הוצאות שייתכן שלא יהיה ניתן לכסות ברמה המקומית. המועצה הלאומית תסייע בתיאום בין אזורים למציאת מכנה משותף ולעידוד תלות הדדית הדוקה יותר. [5]

לעבודתו של עומאר עזיז הייתה השפעה כבירה על ההתארגנות המהפכנית בסוריה. בזמן שהאופוזיציה הפוליטית המיינסטרימית נכשלה מלהשיג דבר מה הראוי לציון במהלך השנתיים האחרונות, תנועת האופוזיציה העממית, אל מול דיכוי אלים, נותרה דינמית וחדשנית וגילמה את הרוח האנרכיסטית. ליבתו של האופוזיציה העממית היא הנוער, בעיקר מקרב העניים ומעמד הביניים, שבו נשים וקבוצות דתיות ואתניות שונות מגלמים תפקידים אקטיביים (ראו כאן וכאן). רבים מאקטיביסטים אלה נותרים לא מזוהים עם האידיאולוגיות הפוליטיות המסורתיות אך הם מונעים על ידי דאגה לחירות, לכבוד האדם וזכויות האדם הבסיסיות. מטרתם העיקרית נותרה הפלתו של המשטר, ולא פיתוח תוכניות גדולות לעתידה של סוריה.

צורת הארגון המהפכני העיקרית הייתה באמצעות התפתחותן של התנסיקיאט: מאות מועצות מקומיות שהוקמו בשכונות ועיירות ברחבי הארץ. כאן, פעילים מהפכנים עוסקים במגוון פעילויות, מתיעוד ודיווח על הפרות של זכויות האדם על ידי המשטר (וכמו כן יותר ויותר על ידי אלמנטים מהאופוזיציה) לארגון מחאות ומערכות אי-ציות אזרחי (כגון שביתות וסירוב לשלם חשבונות) ואיסוף ואספקת סיוע ומצרכים הומניטריים לאזורים הנמצאים תחת הפצצה או מצור. אין מודל יחיד בנמצא אך הן לעיתים קרובות פועלות כקבוצות אופקיות וחסרות מנהיגים, המורכבות מכל חלקי החברה. הן היו הבסיס של התנועה המהפכנית, ויצרו סולידריות בקרב האנשים, תחושה קהילתית ופעולה קולקטיבית. ראו כאן על המאמצים ביאברוד (פרבר בדמשק) להתארגן בהיעדר המדינה. כמה מועצות מקומיות בחרו נציגים כמו בכאפר נאבל, אידליב, היכן שוועדה של נציגים נבחרים הכינה חוקה משלהם (ראו כאן). אקטיביסטים צעירים מכאפר נאבל שומרים על תנועת המחאה הפופולרית בחיים וזכו לתהילה עולמית בשל שימושם בבאנרים צבעוניים וסאטיריים בהפגנות השבועיות (ראו כאן). הם גם עוסקים בפעילויות אזרחיות כמו מתן סיוע פסיכוסוציאלי לילדים ופורומי דיון למבוגרים בנושאים כמו אי-ציות אזרחי והתנגדות בלתי אלימה.

ברמת העיר והמחוז הוקמו מועצות מהפכניות – מאג'ליס ת'אוואר. הן לעיתים קרובות המבנה האדמיניסטרטיבי האזרחי העיקרי באזורים ששוחררו משליטת המדינה, כמו גם אזורים מסוימים שנותרו תחת שליטת המדינה. [6] הן מבטיחות את אספקתם של שירותים בסיסיים, מתאמות את הפעילויות של וועדות מקומיות ונמצאות בתיאום עם כוחות ההתנגדות העממית החמושה. ללא ספק ככל שהאספקה המדינית של שירותים נעלמה מאזורים מסוימים, והמצב ההומניטרי בהם הידרדר, הן גילמו תפקיד נחוץ יותר ויותר. אין מודל יחיד למועצות המקומיות, אך הן נוטות לצורה כלשהי של דמוקרטיה ייצוגית. כמה מהן הקימו מחלקות אדמיניסטרטיביות שונות לביצוע פונקציות שעד כה הוחזקו על ידי המדינה. כמה היו יותר מצליחות ואינקלוסיביות מאשר אחרות אשר התקשו לעקור את הביורוקרטיה של המשטר הישן או שסבלו ממריבות פנימיות. [7]

בזמן שבסיס הפעילות העיקרית הוא במידה רבה ברמה המקומית, ישנן מספר "קבוצות מטריה" שהוקמו לשם תיאום ורישות ברמת המחוז וברמה הלאומית. אלה כוללים את וועדות התיאום המקומיות (LCC), וועדות הפעולה הלאומיות (NAC), פדרציית וועדות התיאום של המהפכה הסורית (FCC), והוועדה הכללית של המהפכה הסורית (SRGC). אף אחת מהן לא מייצגת את מכלול הוועדות והמועצות המקומיות ויש להן מבנים ארגוניים שונים ורמות שונות של זיקה או חוסר-זיקה למפלגות פוליטית רשמיות. ראו כאן מפה אינטרקטיבית המציגה את הוועדות המתאמות ואת המועצות, וכן את פריחתן של יוזמות אזרחיות רבות נוספות בארץ שבה פעילות זו זכתה בעבר לדיכוי ברוטלי.

קיים איום משמעותי העומד בפני יוזמות אלו, מלבד הרדיפה של אקטיביסטים על ידי המשטר, היעדר משאבים, מתקפתה של המדינה על אזורים אזרחיים והתנאים הבטחוניים וההומניטריים אשר הולכים ומידרדרים. מספר מועצות מקומיות 'נחטפו' בידי כוחות ריאקציונים ואנטי-מהפכניים. כך למשל, באל-ראקה קבוצות מורדים לא מקומיות בעלות נטיה סלפית/טקפירית נטלו חלק ניכר מהכוח מהמועצה המקומית. כאשר הם ניסו לכפות חזון איסלאמי, שזר עבור כולם כמעט, תושבי ראגה החלו לקיים מחאות מתמשכות נגדם. בסרטון הזה מיוני 2013 אנשים מפגינים כנגד מעצרים של בני משפחה על ידי ג'בהט אל-נוסרא. הנשים צועקות "תתביישו! בגדתם בנו בשם האיסלאם". במהלך אוגוסט 2013 תושבי אל-ראקה הפגינו באופן כמעט יומיומי כנגד ארגון "המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט" (ISIS) ודרשו את שחרורם של מאות עצורים, חטופים ונעדרים. בדומה, באלפו מהפכנים פתחו במערכה בשם 'זה מספיק' הקוראת לשים סוף לפגיעות מצד המורדים ולמען אקאונטביליות. הפגנה זו מיוני 2013 נערכה אל מול בית הדין השרעי באלפו לאחר הריגתו של ילד שלכאורה העליב את הנביא מוחמד. המפגינים כאן קוראים להעמדתם לדין של הרוצחים וקוראים "וועדת השריעה נעשתה למודיעיון חיל האוויר!” (מודיעין חיל האוויר הוא זרוע הביטחון הברוטלית ביותר של משטר אסד.) גם באידליב אנשים הפגינו כנגד וועדת שריעה שהוקמה, כאן הם אומרים "אנו נגד המשטר, נגד הרג קיצוני ודיכוי" וקוראים לחזרתם של עורכי הדין המקצועיים (הרשות השופטת העצמאית) לבתי המשפט, במקום אנשי הדת.

עומאר עזיז לא זכה לראות את האתגרים, שלעיתים קרובות נראים כבלתי אפשריים, העומדים בפני המהפכנים בסוריה, או את ההצלחות והכישלונות של הניסיונות בהתארגנות עצמית מקומית. ב-20 בנובמבר 2012, הוא נעצר מביתו על ידי המוחבראת(השירות החשאי מטיל האימה). זמן קצר לפני מעצרו הוא אמר "אנו לא פחות מאשר העובדיםבקומונה הפריזאית: הם התנגדו במשך 70 ימים ואנו עודנו דוחפים הלאה וממשיכים לאחר שנה וחצי". [8] עזיז הוחזק בתא מעצר מודיעיני של 4 על 4 מטרים שנחלק עם 85 אנשים נוספים. סביר שזה הוסיף להידרדרות בבריאותו החלשה מלכתחילה. לאחר מכן הוא הועבר לכלא אידרא שבו הוא מת מסיבוכי לב בפברואר 2013, יום אחד לפני יום הולדתו ה-64. ייתכן ושמו של עומאר עזיז לעולם לא יהיה ידוע ברבים, אך הוא ראוי להכרה כדמות עכשווית מובילה בהתפתחות המחשבה והפרקטיקה האנרכיסטית. הניסיונות בהתארגנות מהפכנית עממית שהוא נתן להם השראה מעניקים תובנות להתארגנות אנרכיסטית למהפכות עתידיות ברחבי העולם.


הערות שוליים:
1.  Budour Hassan, ‘Omar Aziz: Rest in Power’, 20 February 2013
http://budourhassan.wordpress.com/2013/02/20/omar-aziz/
2. (Omar Aziz, ‘A discussion paper on Local Councils,’ (in Arabic
http://www.facebook.com/note.php?note_id=143690742461532
3. שם
4. שם
5. שם
6. For a report on Local Councils see in Gayath Naisse ‘Self organization in the Syrian people’s revolution’:
 http://www.internationalviewpoint.org/spip.php?article3025
7. שם
8. Via @Darth Nader https://twitter.com/DarthNader/status/304015567231266816
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s