בעיית השיטה \ ז'אן-פול סארטר

10974298_972252326133286_7305749571560936415_o
עקב ההתגברות של תפישות מרקסיסטיות בקרב חברי השמאל, איננו יכולים שלא לפרסם את אזהרתו של ז'אן פול סארטר. סארטר עצמו היה מרקסיסט אך בשנותיו המאוחרות ביקר את התפישה הזו בחריפות. הוא לא פסל את מרקס ואת חלק מעבודותיו, אך כן ראה במרקסיסטים סכנה רבה. החלק הזה מתוך המסה "בעיית השיטה" מצביע היטב על הסכנה החבויה בתוך השיטה המרקסיסטית. כאמור, סארטר עצמו היה מרקסיסט, אך בשנותיו המאוחרות ביקר תפישה זו בחריפות ושינה את דעותיו לכיוון האקזיסטנציאליזם, ההומניזם והאנרכיזם.

מטרת הפורמליזם המרקסיסטי – חיסול. השיטה (המרקסיסטית) שווה לטרור בגלל עקשנותה לא להכיר את השונה, מטרתה היא היטמעות טוטלית, המושגת במינימום תנאים. אין מדובר כאן באינטגרציה של השונה תוך כדי מתן עצמאות יחסית, אלא בחיסולו. אם כך, חתירה מתמדת לאחידות רעיונית משתקפת בפרקטיקת ההתאחדות (אוניפיקציה) שהביורוקרטיה המרקסיסטית יישמה לאחר מכן בפועל. החלטיות נוקשה בתחום התיאורטי מעלה חשד בדיוק כמו שאישים ספציפיים מעלים חשדות בחיים הריאליים. בשביל המרקסיסטים המודרניים חשיבה פירושה חשיבה בצורה אבסולוטית, ולכן הפרטים לרוב נרמסים בידי הכלל. פירושו של דבר הוא שהם מנסים למסד תיאוריות מופשטות, משל היו תורה בסיסית וקונקרטית.

ז'אןפול סארטר

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s