יותר שוטרים – פחות סדר / יגאל לוין

63האם אתם מכירים את ההוא שתמיד בא לסדר דברים, להוביל, להנהיג בכוח? האם ההוא שצועק ומנופף בידיים הוא גם זה שמפריע בסופו של דבר? זה לא חדש, מנהיגים מקצוענים תמיד היו אלו שגרמו לאיסדר מוחלט ובלגן אחד גדול. מדוע זה קורה? זה קורה מפני שבני אדם (בעצם היותם חיות חברתיות) יודעים להסתדר בקבוצות או אפילו בקולקטיבים גדולים בלי "אבא" כליכול וכליודע שדואג לבדו (או בצוותא עם קבוצה קטנה) לסדר. כן, סדר. ובכן, הנה לכם סיפור קטן בדיוק על הקטע הזה. באחד במאי, הארגון שאני חבר בו (אחדות) יזם את המצעד הלאסמכותני הראשון מסוגו בעיר חיפה. מצעד במסגרת יום הסולידריות עם המעמד העובד. במהלך המצעד תוכנן שיהיה גם מיניבוס מקושט בדגלים ובבאנרים שייסע לצד המדרכה וישמיע מוזיקה מהפכנית ברמקולים. תוספת נחמדה כדי לגוון ולהעצים את הבלוק הקטן שלנו (היינו בצעדה כ– 50 אישה ואיש בסךהכול). את מסלול הנסיעה בחרנו בקפדנות, כדי שניסע אך ורק בצירים רחבים וליתר המכוניות יהיה די מרחב עלמנת לעקוף את המיניבוס. בסופו של דבר זהו יום סולידריות עם העובדים, וכלל לא עלתה בראשינו המחשבה להפריע לאותם עובדים לחזור לביתם בתום יום עבודה ארוך ומתש. אך לעובדים בסופו של דבר כן הפריעו להגיע הביתההשוטרים דאגו לכך.

באותו יום, חצי שעה לפני תחילת הצעדה, הגיעו שלוש ניידות משטרה למקום ההתאספות שלנו, וכן שוטר אחד בלבוש אזרחי. אין צורך לציין שהאירוע שלנו לא היה מתואם עם המשטרה (האירוע אנרכיסטי הרי, כן?). לאחר שיחה קצרה עם ה"לוחמים בפשע", התברר שהחשד המרכזי שלהם הוא פוטנציאל לחסימת כבישים והפרת סדריתנועה. הסברנו לשוטרים המודאגים שאין בכוונתנו לעשות זאת, שהרי זהו יום הפועל ואין כל סיבה להפריע לאותו פועל להגיע הביתה. אך השוטרים לא הפנימו את המסר והם השאירו ניידת אחת שהייתה אמורה להיות צמודה אלינו, או יותר נכון למיניבוס שלנו, ולפקח על כך שאנו לא חוסמים את התנועה. "לשמור על סדר", כך נאמר

בסופו של דבר, חרף כמות האנשים הקטנה, חלף המצעד שלנו בצורה מכובדת ביותר. צעדנו, צעקנו ססמאות, חלפנו עליד מקומות עבודה. אנשים שמעו כרזות בנוסח "לא נהיה מנוצלות/כל הכוח לעובדות", ודברים דומים. גם המיניבוס עשה את העבודה שלו. הוא הרשים את כולם, אף עובר ברחוב לא נשאר אדיש למוזיקה המצוינת שהשמענו בשביל להפגין מעט סולידריות ביום החשוב הזה. אך לצדנו נוצר שוב ושוב פקק של מכוניות עם נהגים מעוצבנים בפנים. הניידת שליוותה אותנו נסעה לצדנו על הכביש וחסמה למעשה את התנועה. יש לאמעט אירוניה בכך שאותם אלו שחששו מהפרות סדריתנועה וחסימת כבישים היו מי שבסופו של דבר הפריעו וחסמו בפועל. לבסוף, הנהג שלנו צעק עליהם וביקש שיפסיקו לשבש את התנועה והם נסעו לעזאזל. הכביש נפתח מחדש. פקק תנועה יכול להיות דבר מאוד מעצבן, במיוחד אחרי יום של עבודה קשה.

אז מה נשתנה כאן? שום דבר. אין כל חדש כאשר גוף מקצועי שאמור לשמור על הסדר הוא זה שגורם לאיסדר בסופו של יום. וזאת מבלי לדבר על מהו הייעוד האמיתי של השוטרים (להיות גוף מבצע בשירות האליטות ולשמור על רכושן הפרטיהקניין הקדוש). למעשה, אנו זקוקים למשמר אזרחי שיחליף את המשטרה. משמר אזרחי רחב שכולל את התושבים עצמם ושומר על הסדר לפי מקום המגורים של אותם אנשים. אנשים יכולים להסתדר בחייהם גם בלא "עזרתם" של "לוחמי הפשע" המקצוענים. התארגנות עצמית היא זו שיוצרת את הסדר האמיתיסדר חברתי. ומה עם השוטרים? השוטרים לצערנו בינתיים עוד כאן, והם רק ממשיכים ליצור עוד בלגן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s