מחאה עממית בארמניה

1-Заглавная
כבר יותר מחודש מתרחשת מחאה עממית בארמניה. בעיקר בעיר הבירה ירבאן. בנסיון לשפוך אור על המתרחש אנו מביאים לכם תרגום לעברית של ראיון אשר נערך על ידי אתר רוסי עם קבוצה של פעילי שמאל אנטי-סמכותני המשתתפים במחאה בירבאן. הראיון נערך לפני שלושה ימים. קישור: http://openleft.ru/?p=6456

הבהרות:
* הנושא האנטי קולוניאלי – הכוונה להתנגדות למדיניות הקולוניאלית של רוסיה בארמניה. בין היתר רוסיה מחזיקה בסיסים צבאים בארמניה ומשפיעה על כלכלתה.

* הצברה – שליטה ציבורית דמוקרטית על אמצעי היצור.

שאלה:
רוב העוקבים ברוסיה – גם הליברליים שביניהם וגם כאלה הפרו-קרמלין – תופסים את המתרחש בירבאן במסגרת המוכרת של ״מיידן״ מתמשך (המחאה האוקראינית), כלומר, מחאה בה ככלל אין משמעות לדרישות קונקרטיות או כהתרחשות שהיא חלק מההגיון הגיאופוליטי הכללי של עימות בין רוסיה למערב. האם זה נכון?

תשובה:
זה התחיל כמחאה חברתית. היה תכנון לעלות את תעריפי החשמל ב40 אחוז, בזמן שברשימת ההוצאות של רשתות החשמל הארמניות, שהיוו הגורם לחוב שהצטבר, בהוצאות אלה היו כלולות תשלומים עבור שכירות רכבי יוקרה להנהלה, בזבוזים אבסורדיים על פרסומות ושירותים משפטיים. הדבר עורר אי נחת המוני וב20 במאי אנשים יצאו לרחובות בדרישה לא לאפשר העלאת מחירי החשמל. למרות זאת, ב17 ביולי החליטה הוועדה לשירותים ציבוריים לעלות את המחיר, אמנם לא ב40 אחוז, אלא ב16.7 אחוז. האנשים בזמן הזה כבר הספיקו להתארגן באופן אצמעי במידה מספקת כדי לדחות את התנאים האלה ולהמשיך לדרוש הקפאה של תעריפי החשמל.

לאחר דיכוי אלים של ההפגנה ב23 ביוני המחאה החלה לקבל אופי פוליטי. באותו ערב כעשרת אלפים אנשים יצאו לרחובות. ברגע ההוא זו כבר הייתה מחאה לא רק נגד גזל ושחיתות (וביטול העלאת מחירי החשמל), אלא גם נגד אלימות משטרתית והפקרות שלטונית. כל הזמן הזה הנושאים של הסכמי המכס, או האיחוד האירופי, או הבסיסים הצבאים הרוסים בכלל לא עלו. לא היו הודעות רשמיות או סיסמאות אשר ישירות או בעקיפין העלו את הנושאים האלה. הסיסמא שערוצי התקשורת הרוסיים מצוטטים בהתלהבות ״אנחנו הבעלים של ארצינו״ מזמן הפכה לסיסמא מסורתית בפעולות של האופוזיציה – הסיסמא מופנית לשלטונות ארמניה ולא לרוסיה.

אפשר להבין לגמרי את העניין שמתעורר בציבור ברוסיה, הן הליברלי והן הפרו-קרמלין. הרושם הוא שהמתרחש בארמניה לא מעניין אף אחד אלא אם כן ניתן לנצל אותו לאינטרסים פוליטיים. אם זאת, תשומת הלב מצד התקשורת המערבית יצרה תגובה מתגוננת אצל המוחים. נוצר רצון לעשות כל שאפשר כדי ״להיות מובן נכון״ (מה ששיחק לידיו של השלטון המקומי). כל ביטוי אנטי-רוסי מושתק עכשיו וזה נכון גם לגבי ביטוים פרו-אירופיים. והתוצאה היא שכל נושא גיאופוליטי, שגם ככה היה מוחלש, איבד כל סיכוי להכנס לסדר היום של המחאה.

שאלה:
האם תוכלו לתאר את הרכב המחאה?

תשובה:
המחאה היא בעלת אופי המוני. באים הרבה אנשים מערים אחרות בארמניה. הפגנות מקבילות התרחשו בערים גיורמה, ואנאדזורה, סיסיאנה. במחאה מיוצגות קבוצות עם תפיסות פוליטיות מגוונות: מימנים שמרנים עד מיעוט אנרכו-קומיניסטים ופמיניסטיות. הימנים עדיין מהווים רוב ברור. בקבוצה המתאמת ישנם חברי מפלגה ימנית קיצונית ״אייזן״ ושל תנועה פוליטית ״אסיפה מכוננת״. בעיקרון, אין בארמניה נסיון בארגון אנטי-סמכותני של מחאה המונית, לכן, בין היתר, לא הייתה התנגדות או התמרמרות מהשיטות שלהם.

לא ניתן להגיד שהקבוצה המארגנת שולטת בכל מהלכי המחאה. היא מתעסקת בעיקר בתקשורת עם המשטרה ועיתונאים. אם כי לא חסרות להם אמביציות. הם מארגנים מדי פעם משהו בסגנון ״דיון ציבורי״, שבמהלכו הם מודיעים על ההצעות שלהם בעזרת מערכת הגברה ותוך שימוש בקבוצת תומכים יוצרים רושם של הסכמה. למרות שלפעמים האנשים מצליחים להביע את אי הסכמתם בצעקות או בפעולה.

שאלה:
איך, נכון לעכשיו, מתפתחים הדיונים בקשר לאסטרטגיה של התנועה – להמשיך ללחוץ על הממשלה לבצע את הדרישות או לא לשאת ולתת עם הממשלה יותר?

תשובה:
גם להתעקש על ביצוע הדרישות על ידי הממשלה וגם לא לשאת ולתת עם הממשלה הזאת יותר. סגן מפקד המשטרה ומפקד המשטרה בירבאן הציע כמה פעמים למוחים ליצור משלחת נציגים למשא ומתן עם הנשיא. כל פעם ההצעה הזאת נדחתה על ידי המוחים. הלך הרוח הוא כזה שאין על מה לדון: או שהמחאה נמשכת או שהנשיא מודיע בשידור חי על החלטה לא לעלות את מחירי החשמל.

שאלה:
איזה תפקיד משחק השמאל בתנועה? עד כמה עמדתכם בולטת ונענית?

תשובה:
באחת מהפעולות (19 ביוני) היה נסיון ליצור בלוק אנרכיסטי אוטונומי, חילקנו פליירים עם הצהרה. באותו יום כמה מהאנשים בקבוצה שלנו עוכבו על יד שוטרים על אזרחי מחוץ לשטח כיכר החירות, שבה נערכה העצרת (חוץ מזה לא עוכבו אנשים עד 22 ביוני). כל הדגלים שלנו הוחרמו.

המשטרה ניסתה בכל מיני דרכים להתסיס את המוחים נגד איזשהם אנרכיסטים, אשר כאילו מנסים להוליך את המחאה מחוץ ל״גבולות החוק״. כמה פעמים סגן מפקד המשטרה וו.אוסיפיאן הזהיר מפרובוקציות אפשריות של אנרכיסטים. למרות כל זה הצלחנו למשוך איזושהי תשומת לב בשטח ולהפיץ את עמדתינו לגבי ההצברה של רשת החשמל הארמנית.

פעולות סולידריות התרחשו בקייב, באקו, טביליסי ואיסטמבול אשר אורגנו על ידי קבוצות שמאל מקומיות. זה היה מקרה חסר תקדים בשבילינו של סולידריות בינלאומית.

על סדר היום שלנו עכשיו זה דמוקרטיזציה של המחאה, תעמולה מלמטה והרחבת רשימת הדרישות: נושא אנטי-קולוניאלי והצברה של רשת החשמל.

תורגם: גבי ויינרוט

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s