פשיסטים – כלי שרת של המדינה \ פיטר גלדרלואוס

מבוא של המתרגם1657461174:

המאמר המתורגם שלפניכן/ם, פרי עטו של האנרכיסט פטר גלדרלוס, מציג ניתוח של תופעת הפשיזם מנקודת מבט מעמדית. במרכזו זיהוי שני מרכיבים מעמדיים עקריים בפשיזם: החלק השמרני של האליטה החברתית וחלקה המנושל של קבוצה פריווילגית ממעמד נמוך, כאשר הפשיסטים הראשונים משתמשים בפשיסטים מהמעמד הנמוך על מנת לשמר את מעמדם וסמכותם במדינה. המחבר מתאר את הפשיזם כתגובה להחלשה ולאכזבה מהבטחה הלא ממומשת הגלומה בזכויות היתר (פריווילגיות) שמובטחות לבני המעמד הנמוך מתוקף השתייכותם לגזע נעלה יותר על פי תפיסת עולם גזענית שבעצמה מונחלת להם על ידי הפשיסטים מהאליטה השמרנית כדי להטות את זעמם מהאליטה עצמה האחראית להחלשתם. על סמך הניתוח הזה מציע המחבר מספר דרכי פעולה למאבק בפשיזם.

חוץ מהדוגמאות ההיסטוריות המאמר נטוע בטרמינולוגיה מהמציאות החברתית בארה״ב (ולעיתים באירופה). הקבוצה הפריווילגית בהקשר הזה היא הלבנים (white people) והקבוצות שהן מושא לשנאה הגזענית הם אנשים לא-לבנים (people of color), מהגרים מאמריקה הלטינית (latino immigrants) ובדוגמאות היסטוריות אף יהודים. מעניין לחשוב על ההקשר הישראלי למה שנאמר במאמר. למעשה חשיבה כזאת הביאה אותי לתרגם את המאמר לעברית מפני שאני מוצא אפשרות ליישם את הגישה המוצגת על המציאות החברתית בישראל. לצורך כך ניתן לעשות אנלוגיה הבאה. הקבוצה הפריווילגית בישראל היא היהודים. על פי ההגדרה העצמית מדינת ישראל היא מדינה יהודית דבר הטומן הבטחה לזכויות יתר ליהודים. והנה אנו מוצאים מגמות פשיסטיות אצל חלק מהיהודים העניים בדיוק על פי החיזוי של הגישה המוצגת כאשר המושא לשנאה הגזענית הם הקבוצות הלא יהודיות, ערבים, מהגרים לא חוקיים (ולא יהודים). על המגמות הפשיסטיות של האליטה הישראלית אין צורך להרחיב במבוא זה. נקודת הקבלה נוספת היא בין הגזענות ״הקלאסית״ (עליונות לבנה) המוצגת במאמר לבין תפיסת העליונות היהודית של הפשיסטים הישראלים אשר מבוססת לא רק על לאומנות אלא גם על תפיסה דתית. כמו כל אנלוגיה היא לא מושלמת ואין לראות בה ככזאת. למשל, בקבוצת היהודים בישראל מתקיימת גזענות פנימית המתחזקת הפרדה מעמדית בין האליטה האשכנזית לפריפריה חברתית מזרחית. אני מציע להתייחס לאנלוגיה באופן מבוקר וצר. הנקודה המעניינת בעיניי היא האפשרות של האנלוגיה עצמה. לא ידוע לי על הכרות של המחבר עם המציאות החברתית בישראל ולא ניכרת כזאת מהמאמר ולכן האפשרות ליישם את הניתוח המוצע בשדה חדש והצלחה של ישום זה מהווה מעין ראיה אמפירית לנכונותה של הגישה התאורטית. אם כן, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר תוך החלפת המושגים על פי האנלוגיה המוצעת ולחשוב גם על החברה הקטנה בין הים לירדן.

למקור באנגלית:
http://theanarchistlibrary.org/library/peter-gelderloos-fascists-are-the-tools-of-the-state

גבי ויינרוט
ספטמבר 2015

פשיסטים – כלי שרת של המדינה

הפשיזם נפוץ במדינות תעשיותיות ופוסט-קולוניאליות רבות, ביטויו הם לאומיות קיצונית, ניא-נאציזם או סמכותנות קיצונית אחרת. כמעט בכל המקרים התנועות הפשיסטיות מורכבות בעיקר מחברים מנושלים בקבוצות בעלות פריווילגיות (למשל, לבנים עניים, ג.ו.: ובישראל יהודים עניים). בגרמניה שלפני מלחה״ע השניה רוב הגרמנים ממעמד הפועלים היו מרוששים כתוצאה מהשפל הכלכלי בניגוד לדימוי העצמי שלהם כעם חזק ועשיר. בגרמניה המודרנית המפלגות הפוליטיות הניא-נאציות זוכות להכי הרבה קולות, לעיתים יותר מ10 אחוז מהכלל, במחוזות בהן האבטלה היא הגבוהה ביותר. הלבנים הדרומיים העניים בארה״ב אשר לא נהנים מהעושר המובטח ללבנים באומה העשירה ביותר בעולם מצטרפים לקו-קלוס-קלאן. אנשי הוטו המרוששים וחסרי אדמה ברואנדה ביטאו את כמיהתם לעושר וכח רב יותר על ידי הזדהות עם הרוב האתני והצטרפות למפלגות הוטו הפשיסטיות אשר אחריות לרצח עם. הייתה תנועה פשיסטית דומה אצל הינדים בהודו המבססת את כוחה על הרוב האתני. לכן ניתן לתאר את הפשיזם כתגובה להחלשה ולאכזבה מהבטחה הלא ממומשת הגלומה בזכויות היתר (פריווילגיות).

אפשר לתאר את הפשיזם גם כתופעה אליטיסטית, כתנועה של ג׳נטלמנים (אנשים מעודנים). המפלגה הנאצית הגרמנית הכילה הרבה מהתעשיינים העשירים ביותר, הפשיסטים הספרדים מאחורי פרנקו היו ברית של גנרלים, אצולה בעלת אדמות וראשי כנסיה. מוסוליני אמר שנכון יותר לכנות את הפשיזם ״קורפורטיזם״ (״תאגידיזם״) מאחר והוא מהווה מיזוג בין המדינה לכח תאגידי. בארה״ב הקו-קלוס-קלאן היה במקור מועדון ג׳נטלמנים ועד למלחמת העולם השניה התעשיינים העשירים ביותר (הירסט, רוקפלר, פורד, דופונט, מורגן) תמכו בפשיסטים הארופאים. בעת הזו בארה״ב רבים מהאליטה השמרנית תומכים בקבוצת מינוטמן ( Minutemen) נגד מהגרים וקבוצות קריפטו-פשיסטיות אחרות. פשיזם מקושר במיוחד לחלקים השמרניים של האליטה אשר חוששים שמגמות ההתפשטות של האליטה הפרוגרסיבית יחזרו כבומרנג ויערערו את כל המערכת. גילויי פשיזם כאלה הם דרכה של האליטה לשמר ערכים מסורתיים, לחזק היררכיה חברתית ולהתגונן מפני פעילות מהפכנית אצל מעמדות נמוכים.

הרעיונות הבסיסים הנפוצים של פשיזם (א. התנגדות למהגרים, ב. טוהר הגזע, ג. עליונות לבנה, ד. העצמה פוליטית באמצאות לאומנות, ה. רעיונות של דרוויניזם חברתי של ״השרדות המותאמים ביותר״, ו. אנטישמיות) הם כולם ריקים ומוטעים.
א. התנגדות למהגרים היא צביעות. המפלגות שמתנגדות למהגרים באירופה וארה״ב בדרך כלל תמכו בהסכמי סחר חופשי ומלחמות (כמו: NAFTA, מלחמת אזרחים באל-סלבדור) שמהווים גורם לרוב ההגירה והכלכלות שלהם תלויות בעבודה של המהגרים (החקלאות וענף הבניה בארה״ב יתמוטטו בין לילה ללא עבודתם של המהגרים. (ג.ו.: גם בישראל). הממשלות האירופאיות שכביכול דואגות להגנה על תרבותם מפני המהגרים בדרך כלל אותן ממשלות אשר הקימו קולוניות באותן ארצות שהמהגרים באים מהן; לא הייתה להם שום בעיה בהבאת התרבות שלהם לארצותיהם של אחרים, ולא שהן עושות משהו כדי לעצור את ״הזיהום התרבותי״ של מקדונלד׳ס וMTV.
ב. בעניין טוהר הגזע, לרעיון הזה אין שום בסיס מדעי ולמעשה, גזע זאת הכללה שרירותית. אין שום סכנה בעירבוב גזעי, למעשה מאגר גנטי מגוון הרבה יותר בריא מאשר מאגר אחיד ואין שום קבוצה אתנית שהיא ״טהורה״. כולנו צאצאים של אותם אבות קדמונים והתערבבנו מאז ומתמיד.
ג. עליונות לבנה היא גם שקר ללא שום בסיס עובדתי חוץ מפסאדו-מדע גס ומלאכותי של מדידות גלגלות שהתרחשו במאה ה19.
ד. לאומיות זה שקר גס: האליטה הכלכלית והפוליטית עושה עסקאות עם מדינות אחרות ללא הפסקה הם מעשירים את עצמם בזמן שהם מלמדים את חסידיהם העיוורים לשנוא אנשים ממדינות זרות, וכך מפלגים את המעמדות הנמוכים. נפנוף בדגל ואהבת העם מעצימים את הממשלה וזה ההפך מהעצמה של אנשים. זה מגוחך אבל הלאומנים מאמינים שהם יהיו חופשיים אם הסוהרים שלהם יראו כמוהם וידברו באותה שפה כמותם.
ה. דרוויניזם חברתי – הרעיון של ״השרדות המותאמים״ המעוגן במערכת פוליטית – אין לו שום קשר לדרוויניזם מדעי. למעשה, דרווין לעולם לא השתמש בביטוי ״השרדות המותאמים״ והוא מצא שהזנים שורדים באמצעות התאמתם לטבע, לא באמצעות מלחמה בו. לאמיתו של דבר, בני אדם מבזבזים את יתרונם האבולוציוני הגדול ביותר – היכולת לתקשר ולחשוב באופן יצירתי – כשהם מצייתים להיררכיות חברתיות נוקשות שאין להן שום בסיס טבעי.
ו. בעניין האנטישמיות, בימי הביניים אותם אנשים שהרגו יהודים גם הציבו אותם בתפקיד מלווי הכספים והיו תלוים בהם. במאה ה20 הקפיטליסטים האנטישמיים טענו שיהודים הם חלק מ״מזימה בולשביקית בינלאומית״ בזמן שאנטי-קפיטליסטים אנטישמיים אמרו שיהודים הם חלק ממזימה של בנקאים וקפיטליסטים. ברור שפשיסטים משתמשים ביהודים כשהם צריכים מישהו להאשים אותו.

לא יכול להיות שכל כך הרבה פשיסטים וניאו-נאצים יחזיקו בדעות כל כך טפשיות וחסרות בסיס אם שנאתם לא הייתה משרתת מטרה חשובה. ברור שאנחנו לא יכולים לקחת ברצינות רעיונות פשיסטים אבל אנחנו כן צריכים לקחת ברצינות את הפשיסטים עצמם, בגלל הרצח, אלימות חברתית והפחדה שהם אחראים להם. אז אם פשיסטים הם שימושיים אנחנו צריכים לשאול: למי הם שימושיים? הדוגמא של אנטישמיות מציעה לנו רמז. פשיזם מספק שעיר לעזאזל. פשיזם מעודד את העניים בקבוצה שלטת (למשל, לבנים עניים או נוצרים עניים ג.ו.: או יהודים עניים בישראל) לשנוא איזושהי קבוצה אחרת כך שאויביהם האמיתיים יהיו מוגנים. לעניים יש סיבות טובות לשנוא עשירים. אם יהודים יכולים להוות תחליף לעשירים (כחלק ממזימה בינלאומית של בנקאים) אז העניים ישנאו יהודים ויהדות במקום עשירים וקפיטליזם. כשזה קורה האליטה יכולה לחייך ולנוח, אין להם מה לחשוש מכעסם של אלה שהם מנצלים. השנאה של הפשיסטים מכוונת גם נגד אנשים מדוכים. בארה״ב זה שחורים, עמים ילידים ומהגרים מאמריקה הלטינית. לבנים עניים צריכים לקחת חלק בניצול של מעמדות נמוכים ביותר (בימי עבדות הם לעתים קרובות החזיקו את השוט). בהתאם למיתולוגיה של עליונות לבנה כל האנשים הלבנים אמורים להיות עליונים (גם במובנים של עושר וכח). פשיזם מלמד את הלבנים העניים והמנושלים להאשים ולשנוא את השחורים והמהגרים (בגלל שהם ״גורמים לפשע״ או ״גונבים את העבודות״) במקום את אויביהם האמיתי, האליטה. השנאה הזאת יוצרת גם מרחק פסיכולוגי אשר מקל עליהם לדכה את האנשים הלא-לבנים (people of color) ומקשה עליהם להתאחד. אלה הם העשירים הלבנים, הקפיטליסטים והאליטה השלטת שמתעשרים מהעבדות, עבודתם של מהגרים וצורות ניצול אחרות, אבל אלה הם הלבנים ממעמד הפועלים שנאלצים לתפקד כשוטרים. הם מקבלים מעט רווח חומרי אבל משטים בעצמם באמצעות רווח פסיכולוגי כשהם מדמיינים את עצמם כחלק מגזע לבן מיתולגי. העשירים הלבנים יכולים לצחוק כל הדרך לבנק על כך שהם גרמו לכל כך הרבה אנשים ממעמד הפועלים להיות כלי שרת בידיהם באופן זול וקל כל כך.

אם זה נכון שהאליטה מרוויחה מפשיזם אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים למצוא ראיות לתמיכה של האליטה בפשיזם. ובפועל אנחנו אכן מוצאים. הרבה מהממשלות באיחוד האירופי תומכות כספית ברעיון של ״טוהר תרבותי״ ומגנות על התרבות הארופאית הנעלה מה״זיהום״ של ההגירה באמצעות חיובם של המהגרים לעבור מבחני תרבות. התקשורת התאגידית (בבעלות האליטה) באיחוד האירופי ובארה״ב מסקרת את נושא ההגירה באופן שבוודאי אמור לעודד בורות ופחד. למשל, הם רק לעתים נדירות מדברים בהקשר של הגורמים להגירה, למי שייכים התאגידם ושל מי המלחמות שהורסות את ארצם של המהגרים. לעתים רחוקות הם מזכירים את העובדה שהכלכלה של האיחוד האירופי ושל ארה״ב תתמוטט בלי העבודה של המהגרים ושהצרכנים הלבנים תלוים בעבודה הזולה והיבוא הזול (פירות, בגדים, מחשבים, טלפונים ניידים וכו׳) של המהגרים והארצות שהם באים מהן. בארה״ב חברי האליטה מעניקים תמיכה כספית משמעותית לקבוצות הפשיסטיות היותר מכובדות (במיוחד הפונדמנטליסטים הנוצרים). ג׳ורג׳ וו. בוש אפילו הצליח (כמו רייגן) להעביר כסף ממשלתי לקבוצות כאלה. במדינות כמו איטליה, פולין, אוקראינה ורוסיה קל למצוא ראיות לתמיכה אידיאולוגית או חומרית של הממשלה או הכנסיה בפשיסטים. ברור שהאליטה מזינה את הבורות והפחד המהווים בסיס לפשיזם.

מה מקבלת האליטה מהפשיסטים? הרבה. הכלים הפשיסטים לא מאכזבים את בעליהם באליטה. פשיסטים עוזרים להסיח את דעתם של מעמדות הנמוכים מהבעיות של האליטה (עוני, החלשה, גלובליזציה תאגידית) לעבר שעירים לעזאזל, לדוגמא המהגרים. המהומות בהונגריה ב2006 הם דוגמא טובה. האנשים כל כך כעסו בגלל התנאים האיומים שהם יצאו לרחובות, נאבקו במשטרה והשתלטו על תחנת טלוויזיה, ועדיין זאת לא הייתה מהפכה! ההמון היה נשלט על ידי אידאולוגיות פשיסטיות ולנוכח הניצול הקפיטליסטי (שהחמיר לאחר שהממשלה הצטרפה לאיחוד הארופי) הם במקום זאת האשימו אנשים שעניים יותר מהם – המהגרים, הם תקפו בית כנסת והם שקעו בפנטזיה על ההיסטוריה ההונגרית האידילית מלפני מאות שנים למרות שרוב האנשים שהיו באופן ישיר אחראים לבעיות שלהם היו גם הונגרים. פשיסטים מפלגים את המעמדות הנמוכים, גורמים להם להלחם אחד בשני, יוצרים שנאה וריחוק שמקלים על הלבנים והנוצרים לדכה ולנצל אנשים לא-לבנים, מוסלמים וכו׳. כך הם מגנים על האליטה מפני המהפכה.

יש פשיסטים מסוימים (בהשראה של הנאציונל-סוציאליזם של היטלר) שהם בעלי מודעות אנטי-קפיטליסטית או חושבים שהם כאלה. הקיצוניים האלה גם שימושיים לאליטה למרות שלעיתים קרובות הם שונאים את הממשלה שמשתמשת בהם. ראשית הם הופכים כל מהפכה אנטי-קפיטליסטית פוטנציאלית לפחות יעילה על ידי הפילוג של המעמדות הנמוכים והדגשה של עניין הגזע. בגלל שהם לא מבינים את המהות של קפיטליזם הם בסוף תומכים בקפיטליזם לאומי (זה כולל בעיקר שליטה ממשלתית גדולה יותר בדומה ל״סוציאליזם״ של היטלר או של לנין). שנית, כקיצוניים המחופשים למהפכנים הם מקדישים את מירב שינאתם לקומוניסטים, אנטי-פשיסטים ואנרכיסטים. קומוניסטים סמכותנים הם פשוט פלג מתחרה של פשיזם וכשהם מגיעים לשלטון הם מראים נכונות להשתמש באותן שיטות לטהר את מדינתם. פשיסטים ימניים ושמאליים יכולים להתקוטט ביניהם אבל בסופו של דבר הם יכולים למצוא בסיס משותף (כמו שראינו בהסכם של לנין עם אוסטרו-הונגריה, בהסכם נאצי-סובייטי ולאחרונה כשהופיעו ״בולשביקים לאומיים״ פשיסטים ובתמיכה של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית בתנועה קסנופובית נגד הגירה בלתי חוקית). אנרכיסטים לעומת זאת שואפים לביטול כל כח פוליטי ולכן מהווים איום בלתי מתפשר על האליטה. זה לא מקרה שפשיסטים לא מתפשרים בהתקפותיהם על אנרכיסטים. פשיסטים תקפו ואף רצחו אנרכיסטים באירופה ובארה״ב. בחלקים מסויימים במזרח אירופה אנרכיסטים מתקשים אפילו לארגן הופעת התרמה בגלל הוודאת בהתקפה של הפשיסטים. בדרך זו הפשיסטים מתפקדים ככח מעין-צבאי של המדינה. הFBI בארה״ב מזמן הסתנן לתוך הקו-קלוס-קלאן ולקבוצות אחרות הדוגלות בעליונות של לבנים ומשתמשים בהם להתקפות על רדיקלים שחורים, כמו לדוגמא בטבח גרינסבורו. באיטליה במהלך ״אסטרטגיה של מתיחות״ בשנות ה70 שירותי הביון השתמשו בקבוצות פשיסטיות כדי לרצוח פעילי שמאל או פיצוצים באזורים הומים והטלת אשמה על הבריגדות האדומות. ב2006 במוסקבה ניאו-נאצים ביחד עם המשטרה תקפו את מצעד הגאווה.

חוץ מהשירות הקבוע הזה פשיסטים גם שימושיים לאליטה ולבורגנות בעוד צורה. הם יכולים להשתמש בהפיכה פשיסטית כדי להנצל ממהפכה אמיתית של המעמדות הנמוכים. פשיזם יכול להפיל ממשלה מסויימת אבל הממשלה היא רק הכלי של האליטה. לאחר שבאיטליה בעלי האדמות, ראשי כנסיה ובעלי המפעלים ראו עד כמה היה להם טוב תחת מוסוליני, הבורגנות בכל מקום הבינה שפשיזם יכול להציל אותם ממהפכה. ההבנה הזאת הובילה את האליטה בספרד לתמוך בהפיכה הפשיסטית של פרנקו ולהציל את עצמם מהתנועה האנרכיסתית המתגברת.

פשיזם איננו אנטי-סמכותני ואיננו אנטי-קפיטליסטי ולכן האליטה הקפיטליסטית תהיה מוגנת על ידי הפשיזם. אפילו הפשיסטים שהם נגד עשירים ונגד גלובליזציה, שחושבים שהם ״סוציאליסטים לאומיים״ אנטי-קפיטליסטים, שמים את הלאומנות שלהם בראש סדר העדיפויות, כלומר לקפיטליסטים בני עמם יהיה קל לשלוט עליהם. הם שוללים מעצמם את הנשק של הסולידריות כשהם מנתקים את עצמם מאנשים בני לאומים אחרים. ממשלות לאומניות שזכו בתמיכתם של הפשיסטים משמרות את האי-שוויון הקפיטליסטי וממשיכות בתהליכי גלובליזציה – הם מסיחים את דעתם של כולם מאותן בעיות ישנות על ידי נפנוף בדגל, חרחור מלחמה נגד ארץ חלשה יותר או הטלת אשמה על מיעוט כלשהו. הבעיות של עוני והחלשה נשארות בעינן. וכך הפשיסטים שחושבים שהם ״מגנים על העם״ או ״מחזקים את בני עמם״ בפועל פשוט מלקקים את המגף. הם מבקשים להיות נשלטים על ידי מנהיגים בני אותו לאום, הם נשבעים אמונים באופן עיוור לאליטה שתספק את הדעות הקדומות המסכנות שלהם ומבטיחים את המשך ניצולם וחוסר אונים.

הרבה פשיסטים (בפרט הניאו-נאצים) מבססים חלק גדול מהביקורת שלהם של בעיות חברתיות על גזע. אולם חשוב להבין שמבחינה מדעית גזע לא קיים. אנשים מסויימים בהירים או כהים מאחרים אבל אין קו מפריד ברור ולכולם יש עבר מעורב. מבחינה גנטית יש גיוון רב יותר בתוך ״הגזע״ מאשר השונות בין הממוצעים של הגזעים (כלומר, אתה יכול להיות דומה גנטית יותר למישהו מ״גזע״ אחר מאשר למישהו מה״גזע״ שלך). גזע זאת המצאה חברתית. המושג הזה לא היה קיים עד שאירופה לא החלה בשלב הקולוניאלי שלה. ברגע שהם התחילו לשעבד אפריקאים, לכבוש אסיאתים ולחסל ילידים באמריקה, אז האליטה האירופאית התחילה לדבר במושגים של גזע כדי להפריד ולהוליך שולל אירופאים ממעמדות נמוכים כדי שישמשו כשוטרים וישתפו פעולה עם הניצול של המדוכים ביותר. במושבות האמריקאיות הראשונות המעמד השליט היה צריך במהירות לכפות חוקים נגד הלבנים המתחתנים עם אפריקאים או החיים עם הילידים האמריקאים, מאחר ובמקרים מסוימים ארופאים ממעמדות נמוכים הצטרפו למרד של העמים הכבושים או ברחו כדי לחיות איתם (כי גילו שבחברות האלה יש יותר חופש).

קפיטליזם ומדינה תמיד ייצרו התמרמרות ומרד. אנשים לא אוהבים להיות נשלטים או מנוצלים. הגזענות והסמכותנות של המדינה יגרמו לחלק מהממורמרים להאשים את השעירים לעזאזל ולדבוק ברעיונות פשיסטים של מרד. תעמולה ישירה של המדינה מבטיחה התפתחות הפשיזם בתוך האוכלוסיה של המנושלים. כך שכל עוד המדינה קיימת, הפשיזם בלתי נמנע. מי שמתנגד לפשיזם עליו לתמוך במהפכה אנטי-סמכותנית. מהפכה סמכותנית איננה תשובה כי המדינה היא מכשיר של שליטה וגם אם לוקחים אותה מידיהם של מעמד קפיטליסטי מסוים היא תהפוך את אלה שמפעילים אותה למעמד שליט חדש ודומה. אחרי הכל המהפכות של השמאל הסמכותני הביאו ממשלות כמו בברית המועצות לכך שהיו דומות במובנים רבים למדינות הפשיסטיות. ואם ישנה תנועה פשיסטית חזקה המהפכה הופכת לקשה או בלתי אפשרית בגלל היכולת של פשיסטים לפלג את המעמדות הנמוכים ולתקוף מהפכנים.

לכן האנשים שמתנגדים לפשיזם צריכים לתקוף את הממשלה והקפיטליזם כגורמים ולטפל בפשיזם כבסימפטום אלים ומשבית. אנטי-פאשיסטים שלא מבקרים את הקפיטליזם או את המדינה נלחמים בקרב אבוד מפני שהם מבלבלים סיבה ותוצאה. פשיסטים לא באים משום מקום. המדינה מעודדת אותם והם שואבים את הכעס שמייצר קפיטליזם. לא ניתן לנצח את הפשיזם רק על ידי מכות לפשיסטים (אם כי בטווח קצר ההגנה העצמית בהחלט הכרחית). אחרי הכל פשיסטים לעיתים קרובות מגוייסים מתוך אוכלוסיה עניה שיכולה לתמוך במהפכה אנטי-קפיטליסטית אמיתית אם רק יהיה ניתן להדריך אותה להסתכל מעבר לשנאת זרים וגזענות.

אז כדי להביס את הפשיזם עלינו ליצור תנועה אנטי-קפיטליסטית שתהיה גם אנטי-סמכותנית. תנועה כזאת צריכה להיות שייכת לאנשים מכל הצבעים והעמים שמסוגלים לסולידריות בינלאומית. אולם הנטישה של ההפרדות לאומיות/אתניות פשיסטיות משמעותה לא התעלמות מהפרדות כאלה אשר מתקיימות בחברה. אלה הם הליברלים אשר נוקטים בגישה הצבועה לגזענות של ״עיוורון צבעים״. אין הבדלים פנימיים בין האנשים עם צבע עור שונה – במובן הזה כולנו שווים. אבל יש הבדלים בתרבויות שלנו ובהיסטוריה שלנו. זה מאוד משנה אם החברה מתייחסת אליך ולאבותיך כמו אל תת-אנושיים. מערכות של דיכוי ופריווילגיה ממשיכים לפלג אותנו גם כשיש לנו כוונות טובות. לעיתים קרובות אנטי-פשיסטים לבנים מתעלמים מההפרדות האלה ולא מצליחים לעבוד ביחד עם אנשים לא לבנים כשהם מחזיקים בפריווילגיות שלהם או עיוורים להבדלים אמיתים בצרכים, היסטוריה והשלכות הפעולה (למשל באיזו תקיפות תגיב המשטרה לאנשים שונים בהתבסס על צבע עורם). זאת הסיבה שהתנועות האנטי-פשיסטיות באירופה וארה״ב כמעט לגמרי לבנות ובפועל חסרות אנשים לא-לבנים או מהגרים. להתגבר על עליונות לבנה זה חשוב כמו להתגבר על קפיטליזם ולהיות עיוור צבעים עד כדי כך שלשים לב רק לכלכלה זאת הדרך בה הלבנים מפלגים את התנועה (הרבה אנשים לא-לבנים לא יעבדו עם הלבנים אשר ממעיטים בחשיבותם של הבעיות הנובעות מהעליונות הלבנה). לבנים צריכים גם למצוא את הסיבות שלהם להלחם נגד המערכת של עליונות לבנה המנכרת ומחלישה. במקום להתעלם ממנה עליהם לראות איך היא פוגעת ומגבילה את זהותם שלהם וזה יעזור להם להפוך לבעלי ברית טובים יותר לאנשים לא-לבנים אשר נפגעים מהגזענות בצורה גלויה יותר. ההתגברות על ההפרדה אשר באופן אירוני הדביקה אנטי-פשיסטים משמעותה לא שאנטי-פשיסטים לבנים יזמינו מהגרים ואנשים לא-לבנים אקטיביסטים לתוך תנועתם. להיפך, המשמעות היא שאנטי-פשיסטים לבנים צריכים להבין איך הם יכולים להיות בעלי ברית טובים יותר לאלה שסובלים מהפשיזם באופן ישיר, וזה גם אומר שהם צריכים לקחת אחריות, לא להתכחש, לאותם לבנים אשר הוטעו על ידי הגזענות והפכו לבסיס פשיסטי ולחנך אותם. לכן הצעדים המיידיים לקראת בניית תנועה המסוגלת להרוס את הפשיזם במקור שלו הם הבנה איך אנשים פריווילגיים ומדוכים חווים באופן שונה את הפשיזם ואת ההתנגדות, ולקבץ את ההבנות האלה ביחד ברוח של עזרה הדדית ולכוון את זעמם של האנשים שסובלים באופן יום יומי מניצול וסמכות הלאה מהשעירים לעזאזל ולעבר המטרות הראויות: הקפיטליזם והמדינה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פשיסטים – כלי שרת של המדינה \ פיטר גלדרלואוס

  1. פינגבק: פשיסטים – כלי שרת של המדינה | אנטיפה | אנטי-פשיזם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s