סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן

white-slave-israel-women-to-goהקדמה קצרה:
זהו סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן, אשר פורסם בעברית כחלק מהאסופה "חמישה מאמרים פמיניסטיים". הוא אמנם נכתב בשנת 1897, אך כל הכתוב בו תקף גם עבור ימינו-אנו.
_______________

הכול יודעים על קיומם של הזנות, של ההימורים, של האלכוהוליזם, ובכל זאת, פעם בכמה שנים יוצא תחקיר חדש אשר חושף את אותם עיסוקים לעיני-כול. כיצד ייתכן הדבר?

רק משעה שמצוקות אנושיות הופכות לצעצוע מבהיק וצבעוני פונה התינוק המגודל, ששמו המין האנושי, להתעניין בהן – לפחות למשך זמן-מה. אותם הצעצועים, אשר העיסוק בהם לבטח לא יפתור את שורש הבעיות בחברתנו, יספקו, מלבד שעשוע הציבור והוצאתו משגרתו המשמימה, תיקים פוליטיים לפרזיטים שמנים.

מהי הסיבה האמיתית לזנות ולסחר בנשים? הסיבה, אשר היא גם הסיבה לקיומו של הקפיטליזם בכלל, היא הניצול. בלתי-נמנע שתחשובנה הנערות והנשים "מדוע עלי לבזבז את חיי ולעבוד עשר שעות מפרכות ביום בתמורה לשכר שבועי של כמה מאות שקלים ספורים"? מובן, אם כן, שאותו ניצול כלכלי הוא הגורם לסחר בנשים ולזנות. כל אותם "נאורים" מתעלמים לגמרי מסיבה זו.

בכל מקום מתייחסים לאישה לפי מינה, ולא לפי ערך-עבודתה. לא נותרה אם כך למין הנשי ברירה אחרת, מלבד לחיות על-פי חסדיה המיניים. ההבדלים בין הנשים השונות הם אך ורק כמותיים. חלק בוחרות להתחתן ובכך למכור עצמן לגבר אחד, חלק בוחרות למכור עצמן לכמה גברים ולהיהפך לזונות. נחיתותן הכלכלית של הנשים היא הגורם לזנות.

בספרו של ד"ר סנגר נסקר מחקר שבחן את מצבן של 2,000 נשים העובדות בזנות; מעטות מהן הגיעו ממעמד הביניים (ואף לא אחת מן המעמד הבורגני), רובן המכריע הגיע ממעמד הפועלים. חלק הגיעו לזנות עקב נכויות שונות. מתוך 2,000 נשים, 490 היו נשואות, כך שאפילו ל"קדושת" הנישואין אין יכולת להגן על הנשים מזנות. מוסיף על כן ד"ר אלפרק בלשקו בספרו, וגורס כי אמנם הזנות הייתה קיימת בחלקה הארי של ההיסטוריה, אך חוסר-הביטחון בתעסוקה והשוק התחרותי הם הגורמים שהפכו את הזנות למוסד חברתי והעצימו את קיומה מעבר לכל תקופה אחרת בהיסטוריה.

גולדמן מוסיפה ומציינת כי מקור הזנות בדתות העתיקות, שבהן היה נוהג ולפיו נשים היו מחוייבות, לפחות פעם בשנה (אצל הסוגדים למילטה, אלת היופי הבללית), להגיע למקדש ולהסכים לגבר הראשון שיזרוק לעברן מטבע. הנצרות לא ביטלה כלל את הנוהג הזה, אלא מיסדה אותו והחלה להרוויח ממנו הון.

בימי-הביניים התפתח הנוהג של גילדות, וגם הזונות היו מאוגדות בגילדה. הגילדות של הזונות גם-כן יצאו לשביתות מפעם לפעם ודאגו לתנאים מוצלחים יותר ולשכר מכובד, פרקטיקה מוצלחת בהרבה מזו הנהוגה כיום.

אכן, גולדמן מודה כי הגורם הכלכלי הוא אינו הגורם היחיד לזנות, אך מדגישה כי הוא המשמעותי ביותר.

מגדלים את האישה כסחורה מינית, ואין פלא שנשים אשר חסרות את הידע בנוגע למיניותן ולכיצד לשמור על עצמן, הן טרף קל לזנות.

ברור לכול שלנער ישנה זכות ללכת אחר דחפיו המיניים, אך הטענה כי זכות זו קיימת גם אצל הנערה מוציאה מדעת אף את ה"נאורים" ביותר; גם אמונה זו אחראית לזנות. חוויות מיניות בחייו של הגבר הופכות לציוני-דרך מרשימים, בעוד שבחיי האישה הן הופכות לאות-קלון ולבושה. גם דבר זה מהווה גורם חשוב בשימור הזנות.

אמנם המיניות נדרשת לשם קיום הזנות, אך המיניות כשלעצמה אינה גורמת לקיום הזנות כלל וכלל, זוהי טענה פוריטנית ונוראה. האשם לזנות הוא בחברה, בחוסר-ההבנה שלנו, ואשמתם של אלו אשר מוקיעים את הזנות מן החברה.

האנשים ה"נאורים" וה"מוסריים" תמיד נכונים להקריב מחצית מהאנושות לטובת התקווה לטוהר המשפחה והבית. אך זוהי תקוות-שווא; הזנות אינה מרחיקה את הזוהמה מהבית – כשם שהחוקים אינם מרחיקים את הזונות מן הרחוב. כאילו אין די בכך שהזונה מופקרת אל עבר כל גבר מזדמן, החוק גם הופך אותה למופקרת עבור כל שוטר, בלש ופקיד.

אכן הסרסורים הם אנשים נוראים, אך כיצד ניתן לטעון כי הם נוראים יותר מן השוטר הכולא את הזונה והגונב את שכרה? כיצד הוא נורא יותר מבעל-מפעל, המשמין מזיעת-אפיהם של קורבנותיו, הפועלים? גולדמן אינה מגינה על הסרסורים בכלל, אלא מצביעה על כך שהאשמה על יצירת הזנות מוטלת על הניצול הכלכלי, ולא על הסרסורים. הפללת הזנות רק תדרדר את מצבן של הזונות, ולכן תוביל להתרחבות ממדי-התופעה.

רק סיומו של כל ניצול באשר הוא והיפטרות מן העבודה בשכר יכולים לשים קץ לתופעת הזנות.

  ברק יעלון

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן

  1. פינגבק: סיכום למאמר “הסחר בנשים” מאת אמה גולדמן | sergiofalcone

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s