כלכלה נהפכה לנושא שאנשים מן השורה אינם אמורים להבינו. בכוונת–מכוון הפכוה למסובכת על מנת שיוכלו להסוות את המציאות הפשוטה. זהו הכוח השלישי, לאחר אידיאולוגיה ואלימות, שנשים, ולמעשה החברה בכללותה, נלכדו בתוכו ואולצו להסכין להיות תלויים בו. משמעות המונח (הלועזי, Economy) באופן מילולי היא "משק בית", שבמקור היה תחת ניהול האישה, בצד שאר התחומים היסודיים של החברה אשר אתייחס אליהם בהמשך.
במקומות שהיו נתונים בידי האישה הייתה גם–כן צבירה, אך זו לא נועדה למסחר או לשוק. היא נועדה עבור צורכי המשפחה. זוהי דוגמה למהי כלכלה אנושית ואמיתית. צבירה לא היוותה גורם מסכן, מאחר שהחברה עשתה שימוש רב בתרבות הנתינה. תרבות נתינה (או תרבות מתנה) היא חלק חשוב בפעילות הכלכלית, והיא גם משתלבת יד–ביד עם קצב הפיתוח האנושי. כיוון שנשים נושלו לרוב מן ההיסטוריה האנושית, ובייחוד מן המודרנה הקפיטליסטית, ל"גבר הגדול" הייתה ההזדמנות לעוות את שימושי הכלכלה ובזאת להופכן לערימה של בעיות. הדבר נעשה בידי אנשים שלא היה להם כל קשר אורגני לכלכלה, מאחר שהמניע שלהם לא היה אלא תשוקה עזה לרווח ולעוצמה. כיוון שכך, שמו הם את כל הכוחות הכלכליים, ובמיוחד את הנשים, תחת עין–שלטונם. התוצאה הייתה שכוחות השלטון והמדינה גדלו בהדרגה, כמו גידול ממאיר על החברה, עד לרמה שבה כבר אין כל אפשרות לרסנם ולשמרם מפני התפשטות.
הבעיה הכלכלית מתחילה למעשה בשעה שהנשים הודרו מן השיח הכלכלי. בבסיס הדברים, כלכלה היא כל מה שנוגע להזנה. הדבר עשוי להישמע משונה, אך אני מאמין כי יוצרת הכלכלה האמיתית היא האישה, חרף כל הנסיונות לפלוש לתחומה ולרדות בה. סקירה מעמיקה של הכלכלה תראה כי האישה היא הכוח הבסיסי שלה. ואכן, דבר זה נראה בבירור כאשר אנו מביאים בחשבון את תפקידה במהלך המהפכה החקלאית, וכיצד האישה ליקטה במשך מיליוני שנים צמחים עבור מחיה. בימינו, האישה כבר אינה עובדת אך ורק בין כותלי–ביתה, אלא גם בשאר–תחומים של החיים הכלכליים. היא הדינמו ששומר על תנועתו של הגלגל. כל אלו שמוגדרים כעבדים, משרתים ופועלים יבואו אחריהן כדי לטעון כי הם, בסופו של דבר, יוצרי הכלכלה. הם חיו תחת עריצות מתמדת ואכזרית, על מנת שהכוחות הציביליזציוניים יוכלו להשתלט על תוצריהם העודפים והערך העודף שלהם. ואחריהם, באים כל בעלי–המלאכה ובעלי–העסקים הקטנים, סנדלרים ובעלי–מטעים קטנים שהיו, אכן, מעט יותר חופשיים לעומת הנ"ל. לקטגוריה הזאת נוכל לצרף את האמנים, האדריכלים, המהנדסים, הרופאים וכל יתר האנשים העצמאיים. כל אלו ישלימו את התמונה של אלו אשר יוצרים ומשתיתים את הכלכלה.
התקופה הברוטלית ביותר עבור האישה הייתה כאשר נושלה היא מן הכלכלה במהלך התהוות הציביליזציה הקפיטליסטית. ניתן לכנות מציאות זו בתואר "נטילת האישה מן הכלכלה". דבר זה נעשה לפרדוקס העוצמתי והעמוק ביותר בחברה. כל האוכלוסיה הנשית נותרה מובטלת. אף–על–פי שעבודות–הבית הן הקשות ביותר, הן נתפשות בחברה כחסרות–ערך. אף שלידה וגידול ילדים נחשבים למטלות המייגעות מכול, הם אינם נתפשים לרוב כבעלי–ערך, אלא לעתים קרובות נראים כצרה נדושה. נוסף–על היותן מובטלות שהחברה הועידה כמכונה ללידה ולגידול ילדים, מכונה זולה שעלות–הפעלתה היא חינם, נשים עשויות לשמש גם כשעיר לעזאזל, ולשאת את כל האשמה על מה שמתברר כשגיאה. לאורך כל ההיסטוריה של הציביליזציה האנושית האישה הושמה בקומת–הקרקע של החברה, שם היא מבצעת בלא–כל–תמורה את מטלות–הבית, מגדלת את הילדים ושומרת על הדבק המשפחתי. כל אלו דברים אשר מהווים את התשתית הלכה למעשה לצבירת–ההון הקפיטליסטית. ואכן, אין אף חברה אחרת אשר היה בכוחה לפתח ולשכלל את ניצול האישה עד כדי אותה הרמה שהקפיטליזם הגיע אליה. במהלך התקופה הקפיטליסטית האישה היוותה מטרה לאי–שוויון, בלא חירות ובלא דמוקרטיה, לא–רק ברמות הבסיסיות, אלא בכל רמות–החיים בכללותן. יתר–על–כן, כוחה של החברה הסקסיסטית יושם בפועל באופן כה נמרץ ועמוק, עד כי נשים הפכו למושא ולחפץ של תעשיית–המין. החברה הגברית–השלטת הגיעה לנקודת–השיא שלה תחת הציביליזציה הקפיטליסטית.
האישה והכלכלה הם כלים שלובים זה בזה. מאחר שנשים מייצרות את הכלכלה אך–ורק על–פי צרכים בסיסיים, כלכלה שמונעת בידי נשים לעולם אינה חווה שפל; אינה מביאה לעולם לזיהום סביבתי; ולעולם אינה מהווה איום על האקלים. כאשר נחדל מייצור למען רווח, נגיע סוף–סוף אל שחרור העולם. וזה, בתורו, יהפוך לשחרור האנושות והחיים עצמם.
אחלה טקסט ואחלה תרגום