סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן

white-slave-israel-women-to-goהקדמה קצרה:
זהו סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן, אשר פורסם בעברית כחלק מהאסופה "חמישה מאמרים פמיניסטיים". הוא אמנם נכתב בשנת 1897, אך כל הכתוב בו תקף גם עבור ימינו-אנו.
_______________

הכול יודעים על קיומם של הזנות, של ההימורים, של האלכוהוליזם, ובכל זאת, פעם בכמה שנים יוצא תחקיר חדש אשר חושף את אותם עיסוקים לעיני-כול. כיצד ייתכן הדבר?

רק משעה שמצוקות אנושיות הופכות לצעצוע מבהיק וצבעוני פונה התינוק המגודל, ששמו המין האנושי, להתעניין בהן – לפחות למשך זמן-מה. אותם הצעצועים, אשר העיסוק בהם לבטח לא יפתור את שורש הבעיות בחברתנו, יספקו, מלבד שעשוע הציבור והוצאתו משגרתו המשמימה, תיקים פוליטיים לפרזיטים שמנים.

להמשיך לקרוא

צל של טיפשותו ושל פחדיו…

goldman"המדינה היא מונח המציין את המנגנון המחוקק והמינהלי, שבאמצעותו מנוהלות התעסקויות מסוימות של האנשים; ומנוהלות באורח גרוע. אין בכך שום דבר מקודש או קדוש, ושום דבר מסתורי. למדינה אין יותר מצפון, או שליחות מוסרית, מאשר לחברה מסחרית המתארגנת לצורך כריית פחם או לניהול מסילת-ברזל. מדינה אינה קיימת יותר מאשר האלים והשדים. כל אלה, באותה מידה, הם השתקפות של האדם; מכיוון שהאדם, האינדיווידואליות, הוא המציאות היחידה. המדינה אינה אלא צלו של האדם, צל של אטימותו, צל של טיפשותו ושל פחדיו."

– אמה גולדמן

על בתי הכלא (מתוך דוסטויבסקי – על הכומר והשטן)

prison-fistבשנת 1849, כתב הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי בתא כלאו את הסיפור  על הכומר והשטן:

"שלום לך, אב!", אמר השטן לכומר. "מה גרם לך לשקר כך לאותם אנשים מסכנים שהולכו שולל?
אילו עינויי גיהנום תיארת להם?
לא תדע כי הם כבר סובלים את עינויי הגיהנום בחייהם הארציים?
לא תדע כי אתה וסמכויות המדינה הם המייצגים שלי על הארץ?
זה אתה שגורם להם לסבול את סבל הגיהנום באמצעותו אתה מאיים עליהם.
לא תדע זאת? אם כך, בוא איתי!"

תפס השטן בצווארון הכומר, הרימו גבוה באוויר, ולקח אותו אל בית חרושת. אל בית יציקת הברזל.

הוא ראה את הפועלים רצים ונחפזים משם ובחזרה, ועמלים תחת החום הצורב.
חיש מהר האוויר הסמיך, הכבד, והחום, היו יותר מדי עבור הכומר.
עם דמעות בעיניו התחנן אל השטן: "תן לי ללכת! תן לי לעזוב את הגיהנום הזה!"

"הו, חברי היקר, אני חייב להראות לך עוד מקומות רבים."
השטן החזיק בו שוב ולקח אותו אל חווה, שם הוא ראה עובדים שדשים את התבואה.
האבק והחום בלתי נסבלים. המפקח אוחז בשוט, ומכה ללא רחם בכל מי שנופל אל הארץ, נכנע מהעמל והרעב.

לאחר מכן, הכומר נלקח אל הבקתות בהן אותם עובדים חיים עם משפחותיהם – חורים מלוכלכים, קרים, מעושנים, ומסריחים ממחלות.
השטן מגחך. הוא מצביע על העוני והמצוקה אשר בבית.

"נו, האין זה מספיק?", הוא שואל. ונראה היה זה שאפילו הוא, השטן, מרחם על האנשים.
משרתו האדוק של אלוהים בקושי יכול לסבול זאת. עם ידיים מורמות הוא מתחנן: "תן לי ללכת מכאן. כן, כן! זהו גיהנום עלי אדמות!"

"אם כך, אתה רואה. ועדיין אתה מבטיח להם גיהנום נוסף. אתה מייסר אותם, מענה אותם למוות נפשי בזמן שכולם כבר מתים פיזית! בוא! אראה לך גיהנום אחד נוסף, הגרוע מכולם."

הוא לקח אותו לבית כלא והראה לו צינוק, עם האוויר הדוחה ודמויות האדם הרבות, שדודים מבריאות ואנרגיה, שוכבים על הרצפה, מכוסים בטפילים שאכלו את גופם הדל, העירום והכחוש.

"הסר את בגדיך המשיים", אמר השטן לכומר, "שים על קרסולך שלשלאות כבדות כמו חסרי המזל האלה. שכב על הרצפה הקרה והמזוהמת – ודבר איתם על גיהנום שעודנו מחכה להם!"

"לא, לא!", השיב הכומר, "אינני מסוגל להעלות בדעתי דבר נורא מזה. אני מפציר בך, תן לי ללכת מכאן!"

"כן, זהו גיהנום. לא יכול להיות גיהנום נורא מזה. הידעת זאת? האם ידעת שהאנשים והנשים האלה, אותם אתה מפחיד עם תמונה של גיהנום אשר בעולם הבא, האם ידעת כי הם כבר בגיהנום, כאן ועכשיו, עוד בטרם מותם?"

(הערה: הסיפור לקוח מחיבור של אמה גולדמן בשם בתי כלא: כשלון ופשע חברתיhttp://dwardmac.pitzer.edu/Anarchist_Archives/goldman/aando/prisons.html)

אמה גולדמן – אנרכיזם

sex_is_best_understood_through_anarchism

מכל המשנות החברתיות, אך ורק האנרכיזם מכריז שהחברה קיימת למען הפרט, ולא האדם למען החברה. הייעוד הלגיטימי היחיד של החברה הוא לשרת את צורכי האדם ולקדם את שאיפותיו. רק בדרך זו מוצדק קיומה, והיא משרתת את הקדמה ואת התרבות. … שאיפתו של האדם לשחרור מכל מרות ושלטון לא תדוכא לעולם. כמיהתו לחירות מכל כובל היא נצחית, היא הכרחית, ואכן היא תתממש.

…אנרכיזם, אם כן, מייצג את חירות הרוח האנושית משליטת הדת, חירות הגוף האנושי משליטת הרכוש, חירות מכבלי ומגבלות הממשלה. אנרכיזם מייצג סדר חברתי המבוסס על התקבצות חופשית של יחידים למטרת ייצור הון חברתי אמיתי. סדר שיבטיח לכל בן אנוש גישה חופשית לכדור הארץ, והנאה מלאה מנחיצות החיים, על פי התשוקות, הטעמים והנטיות של היחיד.

– אמה גולדמן

דורוטי על תפקידו כמפקד ומנהיג

אני הייתי אנרכיסט כל חיי. אני מקווה שנשארתי כזה. אני חושב שזה היה יכול להיות ממש מעציב אם הייתי הופך לגנרל השולט בצורה רודנית. הם כולם היו מתנדבים, והם כולם היו מוכנים להקריב את חייהם במאבק האנטיפשיסטי שלנו. אני, מאז ומעולם, מאמין בחירות. חירות המתבססת על אחראיות. המשמעת היא הכרחית, אך הינה חייבת להיות משמעת עצמית ופנימית שמונעת על ידי מטרה משותפת וחוש הדדיות חזק.

דורוטי על תפקידו כמפקד ומנהיג. מזיכרונותיה של אמה גולדמן

2833784697_d708af9e57_z