אנרכיסטים, אל תביישו את אמא אנרכיה! / יגאל לוין

"אנרכיה היא לא בת אלא אימו של הסֵדֶר". מילים אלה שייכות להוגה הדעות החברתי והאדם הראשון שקרא לעצמו אנרכיסט, פיירז'וזף פרודון. ואףעלפי שמאז האמירה הזו חלף לאמעט זמן (מעל למאה וחמישים שנה, למעשה) התיאוריה והפרקטיקה האנרכיסטית ממשיכות להיות אקטואליות גם בימינו, גם באזורנו, פלסטין (וכוונתי לאזור הגאוגרפי, לא למדינה) הכבושה שנושאת על אדמותיה מפלצת ציונית המתקראת מדינת ישראל. ואם נושא התיאוריה הוא פשוט וברור (פותחים ספר, או לפחות ערך בוויקיפדיה, ומתחילים ללמוד), נושא הפרקטיקה צולע ונמצא בשפל בלתינסלח אצל האנרכיסטים שאמורים לקדם אותה. הדבר בולט במיוחד כאשר מגיע מועד הבחירות לפרלמנט, וכל אנרכיסט ואנרכיסטית שוכחים מיד מכל רקע תיאורטי שצברו ודוהרים לקלפי! כן, לקלפי! כי אפשר וחייבים להשפיע (הרי מי שלא מצביע לא משפיע! מה!?)! חד"ש, מרצ, דעם או שמא בל"ד (אנרכיסטים שמצביעים למפלגה לאומנית וליברלית זה בכלל סיפור בפני עצמו), יש כל כך הרבה אפשרויות, בדיוק כמו שהקפיטליזם יודע להציע. ואם כבר מדברים על קפיטליזם, טוב נו – האם אתם יודעים שהלאמה (קודש הקודשים של מפלגות "קומוניסטיות" כמו חד"ש או דעם) היא קידום של קפיטליזם ממלכתי? מופתעים? אבל עוד נגיע גם לזה.

אנרכיסטים שרצים (ומה שעוד יותר גרוע משכנעים גם אחרים) לקלפי מעלים לעתים את הטענה הבאה – «מה זאת אומרת להתעלם מהמדינה? הרי המדינה כן קיימת! היא חיה ובועטת! אז בואו להצביע!». כל מה שיש לי להוסיף, זה – «כן, בואו להצביע, תנו למפלצת הזאת להיות עוד יותר חיה ועוד יותר בועטת!». no comment, זה מה שנשאר להגיד במקרה כזה. אבל אם נדבר ברצינות, הסיבה לקיום המשטר היא רק מפני שההמון נותן לו להתקיים! באמת, בואו נבחן זאת דרך זוויתראיה ביקורתית. מהי מדינה? מדינה היא מגוון מוסדות הנכפים בכוח על אנשים החיים תחת ריבונותה. דומה הדבר לכנופיית פשע השולטת בשכונה שלך. כן, היא קיימת! היא חיה ובועטת! ולפעמים היא גם דואגת לתושבי השכונה (על מנת שלא לאבד את הלגיטימציה לשלוט). אבל האם כל זה מהווה סיבה מוצדקת דיה כדי לתמוך ולשמר את שלטונה של הכנופיה? האם האנשים לא יכלו להתארגן ולדאוג בעצמם לכל השירותים שהכנופיה נותנת להם (כמו אספקת מזון או מים, או דיור ציבורי בזולזול? מדוע לא חינם, לעזאזל? האם הזכות לקורת גג היא איננה זכות יסוד? אה, סליחה. הרי הכנופיה שולטת אצלנו בשכונה!)? אין שום לגיטימציה לאלה ששולטים בנו ואין לנו שום סיבה לתמוך בהם או לחזק אותם!

נסטור מאכנו קצת בשוק מהקהילה האנרכיסטית בישראל\פלסטין

נסטור מאכנו קצת בשוק מהקהילה האנרכיסטית בישראל\פלסטין

אבל יבואו אלו שיאמרו כל הרוע הזה הוא בגלל הממשלה הנוכחית! בואו נקדם את השמאל האמיתי! את יורשי הפנתרים השחורים! בואו נתעסק בריאלפוליטיק, כפי שקוראים לזה. זה נחמד, אבל מה זה קשור לאנרכיזם? למה שיח רפורמיסטי וסוציאלדמוקרטי צריך בכלל לעניין אותנו? ומי בכלל אמר ששינויים פוליטיים "טובים" הם רק יוזמה של המפלגות "הטובות", סוג של "שלטון טוב" (ביטוי שאינו אלא אוקסימורון)? האם שלטון "השמאל" הוא זה שחתם על הסכם שלום עם מצרים והחזיר את חציהאי סיני הכבוש? לא נראה לי. האם שלטון "השמאל" הוא זה שפירק התנחלויות ומסר (כביכול) את עזה חזרה לפלסטינים? זה לא מה שידוע לי. השלטון נשאר שלטון והאינטרסים שלו אינם מוכתבים בידי אידיאולוגיה (אידיאולוגיה רק משמשת לו כלישרת על מנת לשמר את הלגיטימציה שלו להחזיק בכוח ולשלוט), אלא בידי אלה שבאמת מחזיקים את הכוח. הקפיטל, ההון, מחזיקי הקניין, הטייקונים! הם אלה ששולטים באמת והם אלה שצריכים את הגוף שנקרא "מדינה", כדי לדכא ולמנוע מההמון להתקומם ולקחת בחזרה את הזכות הבסיסית ביותר בחיים האלה – הזכות לחיות בכבוד ולא להתקיים ממשכורת למשכורת, ממלחמה למלחמה, ממצוקת דיור אחת למצוקת הדיור הבאה. לקפיטל אין זה משנה באמת מי יעמוד בראש המנגנון המדיני, בין אם זה יהיה "הליכוד" או שמא חד"ש.

יש שיאמרו לי – "רגע! אבל חד"ש הם אלו שרוצים להפיל את הטייקונים! הם רוצים סוציאליזם! הם רוצים להפיל את הקפיטליזם!". עשו לי טובה, האם אתם (שקוראים לעצמכם אנרכיסטים) באמת מאמינים שאם תמירו בראש הפירמידה את הטייקון בביורוקרט הדבר יגרום לחיסול הקפיטליזם? אל תחיו בסרט. לעָמֵל שנדרש לעבוד במפעל בשביל לקבל משכורת לא באמת אכפת אם מי שמכריח אותו לעבוד הוא קפיטליסט או ביורוקרט. האם הלאמה מחסלת קפיטליזם? מביאה את החברה לסוציאליזם? תנו לי לגחך. כל עוד עקרון הניכור ממשיך למשול, וכן הצורך שלנו להשתעבד על מנת להתקיים, יחסי המטבע, יצירת וצבירת הון, ויצירת ערך עודף – הקפיטליזם לא הולך לשום מקום. חשבו על כך. אגב, אין שום בעיה להיות מרקסיסט ולהאמין בשטויות הללו, אך מדוע לכנות עצמך אנרכיסט ולקדם הלאמה? שהמרקסיסטים יתעסקו בריאלפוליטיק שלהם, לנו יש דברים חשובים יותר לעשות.

יוזף גבלס מתרשם מיכולות הפרופגנדה של הציונים

יוזף גבלס מתרשם מיכולות הפרופגנדה של הציונים

מצער אותי מעט שדווקא במדינה – שהיא אחת הקולוניות האחרונות בעולמנו, מדינה שנושאת לאמעט סממנים של משטרים פשיסטיים, מדינה גזענית וזרה באזור הגאוגרפי שלה, מדינה שכובשת, מנשלת ומדכאת מיליוני אנשים שדווקא במדינה הזאת יש לחלק מהאנרכיסטים נטיה לבוא ולשלשל פיסת נייר סרוחה בקלפי. האם אין לכם קהילה שלמה לבנות? להציל חברה פגומה ומנוכרת? האם אין לכם מאבקי עבודה ליטול בהם חלק? כיבוש להילחם בו? נו באמת!

לסיום אקבץ את הסיבות העיקריות לטעמי מדוע אנרכיסט אינו אמור בשום פנים ואופן להיכנס לקלפי, ולאכלשכן לתמוך במדינה הארורה זאת. הן חלות לא רק על האנרכיסטים אלא על כל אדם שעושה צעד קדימה בחשיבה הביקורתית והרדיקלית:

1. מדינה הוא גוף אלים, מנשל ומדכא ששולט בנו. אין מדינה "טובה" או מדינת "רווחה", זהו מיתוס שהמעמד השליט מציע כדי להרוויח עוד לגיטימציה לרודנותו.

2. פרלמנט של דמוקרטיה בורגנית הוא גוף של "מסך עשן" שנוצר על מנת לתת לציבור אשליה של מאבק ושל תהליכים דמוקרטיים שיש לו השפעה עליהם (בכך שהוא בוחר את המפלגה/מנהיג שיקדם כביכול את האינטרסים שלו). הדמוקרטיה היחידה שיכולה להתקרא כך באמת היא דמוקרטיה ישירה, כאשר לציבור יש השפעה על כל תהליך או החלטה, מרמת השכונה הקטנה ועד לרמה הארצית. אגב, גם פרלמנט (או המועצה העליונה, המזכירות וכד') של מדינה "סוציאליסטית" משחק בדיוק את אותו תפקיד של "מסך העשן".

3. כאשר לא מצביעים, גם לא לוקחים אחריות על המתרחש לאחרמכן בעקבות מדיניות הפרלמנט. לא בחרנו, כי איננו מעוניינים בשיטה שלהם, ואיהמעשה הופך את הכפיה שלהם עלינו לגלויה וחדמשמעית. מדוע עלי לציית לחוקים של גוף שלא בחרתי?

4. מדינת ישראל היא קולוניה של המערב, או כפי שכתבה אמה גולדמן – “ציונות היא איננה אלא חלומם של קפיטליסטים יהודים מרחבי העולם ליצור מדינה של יהודים, על כל הכרוך בזה – ממשל, חוקים, משטרה, מיליטריזם וכד'. במילים אחרות, הם רוצים ליצור מכונה מדיניתיהודית כדי להגן על הפריביליגיות של המיעוט מפני הרוב.” (נכתב ב– 26 באוגוסט 1938). אין לה שום עתיד אחר מלבד פירוקה לטובת רוב הציבור שחי תחת מגף שלטונה. נטילת חלק בשיטה הפרלמנטרית שתומכת דהפאקטו בקיומה של מדינה ישראל ורק מעצימה אותה לא תתרום במאום לדהקולוניזציה של האזור.

5. בחירות לכנסת הן הדבר האחרון שישפר את מצב העמלים הפלסטינים. נכון יותר לומר שהן רק יזיקו למצבם, כי כל צעד שמעצים את מדינת ישראל – מחליש בהכרח את הציבור הפלסטיני ומרחיק אותו עוד יותר משחרורו.

6. הצבעה מפרקת את הקהילה האנרכיסטית ורק תורמת לחיזוק הלגיטימציה של מפלגות "שמאל". בניה של קהילה חירותנית (אנרכיסטית) ושיתופית (קומוניסטית) תתרחש רק בצלהּ של המדינה, ולא כחלק משיתוף פעולה עם אנשים השואפים למשול בנו.

הייתי יכול להמשיך, אך כתבתי די. אסיים במילותיו של מיכאל באקונין, שהדגיש תמיד שאין חיה בדמות מדינה המשרתת את הציבור, בין אם לטובת הרווחה (סוציאליזם) או לטובת החירות (דמוקרטיה) – “חירות ללא סוציאליזם היא איצדק, ואילו סוציאליזם ללא חופש הריהו עבדות". איננו רוצים איצדק ואיננו רוצים עבדות, אנו רוצים חירות ורווחה לכול!

צ'יאפס: נחשף שיתוף פעולה צבאי בין מקסיקו וישראל לדיכוי התנועה הזפטיסטית המהפכנית

zapatistas
בתחילת חודש מאי הכריז השר לביטחון הציבור בצ'יאפס, השופט חורחה לואיס ייבן אברקה, כי מתנהלים מגעים בין משרדו למשרד הביטחון הישראלי בנוגע לתיאום בטחוני ברמה המשטרתית, בשימוש בבתי כלא ובטכנולוגיה.

 

צ'יאפס, המחוז הדרומי ביותר במקסיקו, הוא ביתה של תנועת הזפאטיסטס (Zapatistas), תנועת ילידית מהפכנית הקרויה על שם המהפכן המקסיקני אמיליאנו זפאטה. תפקידה הבולט של התנועה באזור הגיע בעקבות הסכם הסחר החופשי הצפון האמריקאי (הסכם NAFTA)  שנחתם בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו. במסגרת ההסכם, ובעקבות לחץ מצד ארה"ב והבנק העולמי, ביטלה ממשלת מקסיקו הגנות שניתנו לאדמות ומשאבי טבע משותפים שעובדו באופן קולקטיבי ופתחה את הדלת להפרטתם ומכירתם לתאגידים. יותר מכל קבוצה אחרת, ההסכם היה צפוי להביא לפגיעה קשה באוכלוסיה הילידית הענייה במחוז צ'יאפס. בשנת 1994, עם כניסתו לתוקף של הסכם NAFTA, פרצה בצ'יאפס התקוממות עממית נרחבת בהובלת התנועה הזפטיסטית. המשטר המקסיקני לא נשאר אדיש ושלח כוח צבאי של כ-12,000 חיילים, שהצטרפו ל-2,000 חיילים שהוצבו באזור, אך הצבא לא הצליח לדכא את ההתקוממות. המורדים בצ'יאפס הקימו עשרות אזורים מוניציפליים אוטונומיים המקיימים דמוקרטיה דלגטיבית והשתתפותית ומנהלים את משאבי הטבע באופן קולקטיבי.

 

לדבריו של השר אברקה, המגעים עם אנשי הצבא הישראלי "נועדו לחלוק ולשתף את הניסיון ההדדי". ייתכן שזו הפעם הראשונה שבה הממשלה המקסיקנית מפרסמת בגלוי על שיתוף פעולה עם ישראל בנוגע לצ'יאפס, אך קשרים אלו הם רק נקודה אחת בהיסטוריה ארוכה של סיוע ישראלי לצבא המקסיקני בצ'יאפס ושל ייצוא נשק ישראלי לאזור. מקסיקו החלה לקבל נשק ישראלי בשנת 1973 עם מכירתם מטוסי ערבה ישראליים על ידי התעשייה האווירית. במהלך שנות ה70 וה80, המשיך ייצוא בלתי תדיר של נשקים קטנים, פצצות מרגמה וגדרות חשמליות, ובשנות ה-2000 המוקדמות גברו המכירות.

 

בשנת 2003, רכשה מקסיקו מסוקים שהשתייכו לצבא הישראלי וכן טילי גבריאל מהתעשייה האווירית הישראלית. באותה השנה, לפי דיווח הג'רוזלם פוסט, זכתה חברת אבטחה ישראלית נוספת, מגל מערכות בטחון, במכרז למערכות אבטחה "להגנה על מתקנים רגישים במקסיקו". ב-2004, נמכרו טיליים ימיים על ידי מספנות ישראל, ולאחר מכן נחתמו חוזים עם אלביט מערכות ואירונאוטיקס מערכות הגנה עבור המשטרה הפדרלית וכוחות הצבא לקבלת מל"טים לפיקוח על הגבול ופיקוח פנימי. ורינט מערכות,  חברת טכנולוגיה שהוקמה על ידי אנשי הצבא הישראלי לשעבר, חתמה בגיבוי אמריקני על מספר חוזים מאז 2006 לציתות המוני של הטלקומוניקציה המקסיקנית. על פי מסמכים מסווגים שנחשפו, עם פרוץ המרד בשנת 1994 נשלחו אנשי בטחון ישראליים בחשאי במטרה "לאמן את כוחות המשטרה והצבא המקסיקניים". במטוסי הערבה תוצרת ישראל נעשה שימוש על ידי הקומנדו האווירי המקסיקני GAFE, שבעצמו עבר אימונים על ידי ארה"ב וישראל, ואשר בכירים שפרשו ממנו יקימו לאחר מכן את קרטל הסמים "Los Zetas", האלים ורב העוצמה ביותר מבין קרטלי הסמים במקסיקו.

 

המשטר הקפיטליסטי במקסיקו זכה ללמוד מהניסיון הישראלי שנצבר באמצעות כיבוש ודיכוי האוכלוסיה הפלסטינית. אך רק לא המשטר המקסיקני הבין את הדימיון למצב הישראלי, וגם הכוחות הזפטיסטיים הבינו את הקשר בין מאבקם למאבק הפלסטיני. במהלך המתקפה על עזה במבצע עופרת יצוקה, הביעו הזפטיסטים סולידריות עם ההמונים הפלסטינים: "לא רחוק מכאן, במקום בשם עזה, בפלסטין, במזרח התיכון, ממש כאן לידינו, כוחות הצבא הישראלי המאומנים והחמושים ממשיכים את צעדת ההרס והמוות."

 

מבוא לאנארכיזם: תיאוריות סוציאל-אנארכיסטיות

y_2c455ac4היום בצהריים אנו ב'אחדות' מתחילים את השיעורים הפתוחים הראשונים של בית החינוך החופשי שלנו!
היום בשעה 13:00 בספרטקוס (בת-ים)
תרגום של המאמר 'עושות סדר מאנארכיזם' מאת בלאקברי (פורום revleft)

בלקברי: המאמר מרחיב בעיקר על אנארכיזם סוציאלי, תיאוריות אינדיווידואליסטיות לא קיימות כרגע במאמר ויכול להיות שיתווספו בהמשך.

אנארכיזם

מה זה אנארכיזם?
 אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת 'אנארכיה'. אנארכיה הינה אמירה פילוסופית לעולם המתנהל בהיעדר מנהיגים ומוסדות הכופים על הפרט כל-דרך שהיא. "היעדר אדונים וללא שליטים"  (מהו רכוש, פייר-ג'וסף פרודון) או במילים אחרות אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת חברה שמתנהלת באופן חופשי, בה הפרט שווה לחברו ושיתוף הפעולה בין הפרטים נעשה ברצון והסכמה. מכך, אנארכיסטים מתנגדים לכל מבנה ארגוני היררכי, בפרט המדינה וה'שוק-החופשי' (קפיטליזם), מתוך ההבנה שהתארגנות זו פוגעת בפרט ואינה נחוצה.

במילותיה של ל. סוזן בראון "האמונה הרווחת הינה שאנארכיזם היא תנועה אלימה ואנטי-מדינית, אולם אנארכיזם הינה גישה מאוד עדינה ומתוחכמת ומעט שונה מפשוט התנגדות למדינה ומוסדותיה. אנארכיסטים מבטלים את הרעיון שעל מנת ליצור סדר-חברתי זקוקים לכח וסמכות ובמקום מקדמים התארגנויות פוליטיות, סוציאליות וכלכליות על בסיס שיתוף באופן שאינו היררכי." (הפוליטיקה של האינדיווידואליזם)

המושג 'אנארכיה' מבין המושגים שמתקבלים, שלעיתים באופן תמים למדי, באופן שלילי מאוד, אפילו בתוך דיונים ומוסדות המתעסקים בפילוסופיה ופוליטיקה. לרוב המושג הזה מובן כ'כאוס' ו'בלאגן', ולכן הדעה הרווחת שאנארכיסטים מחפשים כאוס ובלאגן ורוצים להרוס את הציווילזציה האנושית ולהחזיר את העולם לחוקי הג'ונגל.

תהליך הצגת האנארכיזם כשלילי מגובה היסטורית. לדוגמה, במדינות בהן הממשל היה אדם יחיד (מונארכיה), המילים 'רפובליקה' ו'דמוקרטיה' יוחסו לכאוס בדיוק כפי אנארכיה, לבלאגן ושגעון.
אנשים בעלי אינטרס לשמר את המצב הקיים השתמשו בטיעונים של כאוס וחוקי הג'ונג'ל עוד בתקופות בהן שלטו בעלי אדמות, כנסיות ומלכים, על מנת להפחיד אנשים שאם אנארכיה או דמוקרטיה תתעצב בשטח יתחולל כאוס. או לפי ניסוחו של אריקו מלטסטה: "מכיוון שהדעה הרווחת הייתה שהעם זקוק להנהגה, מתוך הגיון שאנארכיזם, שמבטא היעדר של ממשל באשר הוא, יתקבל כדעה המקדמת חוסר-סדר" (אנארכיה). אנארכיסטים, מצדם, שואפים לשנות את משמעותה של המילה חזרה למקור, על מנת שאנשים ימצאו גישה פוליטית שתציג בפניהם את אי-היעילות של האיום והשימוש בכח והיררכיה.

האמת אנארכיסטים סוציאליסטים?
כן. כל אסקולות המחשבה האנארכיסטיות מנוגדות לקפיטליזם, מתוך ההבנה שהגישה הכלכלית הרכושנית (קפיטליזם) הינה גישה שמקדמת התארגנות היררכית, ניצול כח-עבודה וחלוקת משאבים לא-שיוונית. אנארכיסטים מתנגדים לרעיון ש'עובדים אינם יכולים לעבוד ללא מנהל שיחלק ביניהם את התמורה לעבודתם.' ומאמינים לרעיון ש'עובדים יקבלו על עצמם רגולציות ויחליטו בעצמם איך הכל יתנהל". ובכך ישחררו העובדים את עצמם מן "הכליאה הנוראית של הקפיטליזם" (וולטר דה-קלייר, אנארכיזם)

-רצוי להוסיף כי אנארכיסטים מתנגדים לכל סוג של גישה כלכלית המבוססת על ניצול עבודתו של הפרט, ז"א שחוץ מקפיטליזם, אנארכיסטים מתנגדים לפיאודליזם וסוציאליזם-מדיני וכו'

אינדיווידואליסטים כמו בנג'מין טאקר, יחד עם סוציאל-אנארכיסטים כמו פרודון ובאקונין כינו את עצמם 'סוציאליסטים'. הם עשו זאת מכיוון ש"כל עוד סוציאליזם היה מובן בתור מונח רחב וגנרי – המאמץ לביטול הניצול של העבודה למען רכוש פרטי(קפיטל) – האנארכיסטים צעדו יד-ביד עם הסוציאליסטים של התקופה" (מדע מודרני ואנרכיזם, פיטר קרופוטקין) או ע"פ טאקר "השורה התחתונה היא שסוציאליזם אומר שהעבודה צריכה להיות במעמד כשלעצמה" (אבולוציה והסביבה) טענה ש "זוג האסקולות הסוציאליות, מדינה-סוציאליסטית ואנארכיזם מסוגלות להסכים עליהן" (אנארכיסט רידר) על כן, ההגדרה הראשונית לסוציאליזם כללה בתוכה "כל אלו שהאמינו כי זכותו הקניינית של אדם על מוצר אותו יצר בעצמו" (לאנס קלאפטה, איין ראנד והשימור של ליבארטריאניזם)

בעצם, המשמעות של המילים הללו השתנתה עם השנים. כיום 'סוציאליזם' הינו מיוחס בלבד לסוציאליזם מדיני, מערכת של מדינה שכלל האנארכיסטים מתנגדים לקיומה.

סוציאל אנארכיזם

מה דורשים סוציאל-אנארכיסטים?
"במשותף לכל ההוגים הסוציאליסטיים, אנארכיסטים דורשים את הביטול של כלל המונופולים על ההון, עם דגש על בעלות ציבורית על האדמה וכל אמצעי הייצור, השימוש באלו חייב להיות אפשרי לכל, ללא יוצא מן-הכל. . .האנארכיסטים מייצגים נקודת מבט שהמלחמה כנגד הקפיטליזם חייבת להיות בו-בעת המלחמות בכלל המוסדות המאגדים כח פוליטי, מכיוון שהיסטורית ניתן לראות כי ניצול כלכלי והרתעה מדינית מאז ומעולם הלכו יד-ביד. הניצול של אדם ע"י אדם אחר והסמכות של אדם מעל אדם אחר הינן בלתי נפרדות אחת מן השנייה, והאחד הינו התוצאה של השני." (אנארכו-סינדיקליזם, רודולף רוקר)

מה הן האסקולות המוכרות באנארכיזם-סוציאלי?

סוציאל-אנארכיזם מחולק למספר זרמים מרכזיים –
מוטואליזם, קולקטיביזם, אינדיווידואליזם, קומוניזם וסינדיקליזם.
ההבדלים בין האסקולות אינם גדולים, מסתכמים בד"כ בהבדלים בצורות הפעולה.

אנארכו-סינדיקליסטים, כמו חבריהם הסינדיקליסטים, הם רוצים ליצור חברה תעשייתית ומאורגנת בהתאגדות עובדים. מכך, הסינדיקליסטים מקדמים איגודי עובדים שפועלים בדרכים לא היררכיות (דה-צנטרליזם) ושימוש בפעולה ישירה להשגת רפורמות תחת קפיטליזם, עד לרמה שיוכלו להחליף את הקפיטליזם.

לפי כך, אפילו תחת קפיטליזם, אנארכו-סינדיקליסטים מחפשים ליצור 'התארגנויות חופשיות של יצרנים חופשיים'. הם חושבים שההתארגנויות הללו יתפקדו בתור 'סביבה פרקטית אנארכיסטית' ולוקחים את מילותיו של באקונין בנוגע להתארגנויות, "לא רק רעיונות, גם יצירת הוכחות לעתיד" בתקופה טרום-מהפכנית.

(סוציאל)מוטואליזם- מבוססת על נוסח של שוק אנארכיסטי כאשר העובדים עצמם אחראיים ליצירת חוקי השוק ומוסדותיו. מקדמים את רעיון השוק בנוסח של דמוקרטיה ישירה, קוראים ליצירת שוק שלא יפעל למען אף קבוצת מיעוט ושהחלטות ורגולציות שוק יעשו ע"י העם ולא ע"י קבוצה נסתרת. הכלכלה המוטואליסטית אינה קפיטליסטית, אינה שואפת לצמיחה והינה "מתהווה ע"י כלל הקהילה, לא ע"י  נבחרים ובדגש לא למענם או למען אף פרט או מעמד, אלא למען הכלל. . .ללא ריבית. . .במיוחד בהלוואות, בלבד בשביל לכסות על סיכונים ועלויות" (צ'ארלס דאנה, פרודון ו'הבנק הקהילתי'). כלכלה שכזו אמורה להוות אלטרנטיבה לקפיטליזם ולניצול המעמדי המתחולל בזכות הקפיטליזם והמדינה, אמנם היא אינה מבטלת את השוק. "הצגת הרעיון המוטואליסטי לתוך מערך המזומן והאשראי וכאשר נציג זאת בכל העולם, במהרה יצמח אספקט חדש לערך העבודה, והעבודה תיעשה באמת בדמוקרטיה." הבנקים הללו יהיו בבעלות כללית של הציבור.

אנארכו-קולקטיביסטים רואים בפתרון הרדיקלי של הפסקת הרכוש-האישי של אמצעי ייצור בתור המפתח להפלת הקפיטליזם. אלו רואים שעם הזמן, ייגבר הצורך העולמי לייצור ובנוסף הצורך של הפרט בקהילה יהפוך לקריטי. בני האדם יחברו יחד, הכסף יעלם ובמקומו תעלה האקסיומה החברתית של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-קומוניסטים מאמינים בכך שהבסיס לכל חברה הינו הקהילה ואופייה, הבעלות הקומונלית של אמצעי הייצור ואמצעי הצריכה. האנארכו-קומוניסטים רואים בביטול המטבע כהכרחי לכל חברה אנארכיסטית. בנוסף, הם מסכימים על מילותיו של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-אינדיווידואליסטים מאמינים בנוסח הסוציאליסטי ה'מקורי', כלומר, הם מאמינים בנוסף לכל כי תוצרו של אדם הינו רכושו האישי. מקדמים עקרונות של עצמאות, אינם רואים בהתארגנות חברתית קהילתית כפתרון סוציאלי, אלא כמטרייה שלמה של התארגנויות מן פרט שאינו מאוגד עד להתארגנויות קומונליות או התארגנויות מבוססות שוק. אנארכו-אינדיווידואליזם לעיתים נחשב כ'אנארכו-קפיטליזם' (אנטי-סטייט קפיטליזם) שאינה דיעה אנארכיסטית במהותה. אנארכו-אינדיווידואליזם מתחלק ל-2 גישות. הראשונה, שאין דרך יחידה ליצירת אוטופיה, לחלק ביטול השוק יעבוד יפה ולחלק דווקא קיום השוק. השנייה, סוציאל-אנארכיזם, לרוב מבוסס כלכלה מוטואליסטית, כאשר ישנן הנחות יסוד אלטרנטיביות מקפיטליזם על 'מהו רכוש' עם השמת דגש על כך שאמצעי ייצור הם אינם רכוש וכל מוצר אשר אינו בשימושך (הפרט) ונמצא בשימוש אדם אחר, על אף שימושך בו בעבר, זה אינו רכושך בעת שויתרת עליו (והפסקת לשאת אותו עליך או להשתמש בו).