עקב ההתגברות של תפישות מרקסיסטיות בקרב חברי השמאל, איננו יכולים שלא לפרסם את אזהרתו של ז'אן פול סארטר. סארטר עצמו היה מרקסיסט אך בשנותיו המאוחרות ביקר את התפישה הזו בחריפות. הוא לא פסל את מרקס ואת חלק מעבודותיו, אך כן ראה במרקסיסטים סכנה רבה. החלק הזה מתוך המסה "בעיית השיטה" מצביע היטב על הסכנה החבויה בתוך השיטה המרקסיסטית. כאמור, סארטר עצמו היה מרקסיסט, אך בשנותיו המאוחרות ביקר תפישה זו בחריפות ושינה את דעותיו לכיוון האקזיסטנציאליזם, ההומניזם והאנרכיזם.
מטרת הפורמליזם המרקסיסטי – חיסול. השיטה (המרקסיסטית) שווה לטרור בגלל עקשנותה לא להכיר את השונה, מטרתה היא היטמעות טוטלית, המושגת במינימום תנאים. אין מדובר כאן באינטגרציה של השונה תוך כדי מתן עצמאות יחסית, אלא בחיסולו. אם כך, חתירה מתמדת לאחידות רעיונית משתקפת בפרקטיקת ההתאחדות (אוניפיקציה) שהביורוקרטיה המרקסיסטית יישמה לאחר מכן בפועל. החלטיות נוקשה בתחום התיאורטי מעלה חשד בדיוק כמו שאישים ספציפיים מעלים חשדות בחיים הריאליים. בשביל המרקסיסטים המודרניים חשיבה פירושה חשיבה בצורה אבסולוטית, ולכן הפרטים לרוב נרמסים בידי הכלל. פירושו של דבר הוא שהם מנסים למסד תיאוריות מופשטות, משל היו תורה בסיסית וקונקרטית.
ז'אן–פול סארטר
Unity • אחדות • الوحدة • Единство 