מרקסיזם, חירות והמדינה / מיכאיל באקונין

פרק ראשון – הקדמה

אני דורש נחוש של האמת, ואף יותר מכך, אויב מר של הפנטזיות שמקדמת "מפלגת הסדר"¹, נציגה הראשית של השחיתויות, הדתיות, המטה–פיסיות, הפוליטיות, המשפטיות, הכלכליות והחברתיות, מעבר עד להווה, במטרה לשעבד ולהתאכזר בעולם; אני מעריץ מושבע של חירות; אני מחשיב את החירות כמצב היחיד בו חוכמה, כבוד ואושר אנושי יכולים להתפתח; ואין בכוונתי ל"חירות" רשמית, כזו שנמדדת, מורשת ברישיונות, נמדדת ומנוהלת על–ידי המדינה, שקר וכזב שמייצגים את הפריווילגיות של המעטים שנחות על חשבון עבדות כל השאר; גם אין בכוונתי לחירות האינדיוידואלית, האנוכית והאכזרית, זו שמקודמת במרמה על–ידי חסידי רוסו² וכל שאר הזרמים של הליברליזם הבורגני אשר מחשיבים את הזכויות של הפרט כמוגבלות על–ידי זכויות המדינה, ולכן הכרחי להסיק מכך שהתוצאה תהיה ביטול מוחלט של זכויות הפרט.

כמה עובדות שאת חייבת לדעת על "סיריזה" אך פחדת לשאול / קטרין לוט

ב– 25 בינואר 2015, זכתה המפלגה המרקסיסטית היוונית "סיריזה" בבחירות לפרלמנט וקיבלה הזדמנות להרכיב את הממשלה הבאה של יוון. כאן בארץ היו לא מעט אנשים מן השמאל הישראלי אשר מיהרו לברך על ההישג, להכריז על נצחון הסוציאליזם ביוון ולקוות שגם בארץ יתרחש מתישהו דבר דומה. אבל האם הסוציאליזם באמת ניצח ביוון? מה בדיוק את יודעת על סיריזה? הנה כמה עובדות פשוטות שחושפות את פרצופו המכוער של "הסוציאליזם" המדינתי:

1. מפלגת "סיריזה" זכתה ב– 149 מנדטים מתוך ה– 300 שיש בפרלמנט היווני. כדי להרכיב ממשלה היה עליה לקבל מינימום 151 מנדטים. ולכן, על מנת שלא לאבד את ההזדמנות להחזיק במושכות השלטון, "סיריזה" התאחדה בקואליציה עם מפלגה ימנית, לאומנית ושמרנית בשם "היוונים העצמאיים", שקיבלה 13 מנדטים בבחירות. שילוב זה מאפשר ל"סיריזה" להרכיב ממשלה ולשבת בכס השלטון. אנו נוכחות לראות כאן שהעקרונות והעקביות הם לא הצד החזק של המרקסיסטים – מה שבאמת מעניין אותם זה שלטון ותו–לא.

2. מי שחושבת ש"סיריזה" הולכת לבנות סוציאליזם וקומוניזם ביוון יכולה להירגע. החוקה היוונית מגינה על זכויות הקניין ולא מאפשרת שום שינוי בחוקי הרכוש הפרטי (סעיפים 17 ו– 18 לחוקה). "סיריזה" איננה יכולה להלאים שום נכס או לפגוע בזכויות קניין למעט במקרים של הכרזת מצב מלחמה במדינה. בלי לפגוע ב"זכות" הקניין אין זה אפשרי לבנות לא סוציאליזם ובמיוחד לא קומוניזם, אבל גם זה אינו אמור להפריע לחברי "סיריזה" לתפוס את השלטון באופן "חוקי" (בלי לערער על יסודות החוקה).

3. ביוון יושבים לא–מעט אנשי שמאל בבתי הכלא של המדינה. מדובר לרוב באנרכיסטים, אך ישנם גם אסירים מרקסיסטים. מפלגת "סיריזה" לא הבטיחה דבר לגבי גורלם וספק רב אם היא תנקוף אצבע על מנת לשחררם לחופשי (וגם את יתר האסירים הפוליטיים). בגידה בחברות למאבק וניצולן תמיד היה הצד החזק של הסוציאליסטים המדינתיים.

4. לדבריו של אלכסיס מיטרופולוס (חבר מפלגת "סיריזה" והנציג האחראי בנושא שאלות העבודה והכלכלה), "סיריזה" הולכת לחזק את המדינה באמצעות הכנסת מערכת מחשוב אחידה לכל מוסדות ומערכות השליטה הממשלתיים. פירוש הדבר הוא יותר משטור ופחות פרטיות.

5. מיטרופלוס גם רואה כמופת את המבנה המדיני שנוצר ברוסיה בין השנים 2000-2015, ורואה את תפקיד פוטין כמכריע בבניית מדינה חזקה ומסודרת. הוא שואף כי יוון תצעד באותה דרך. כלומר, דרך דיקטורה ורודנות.

6. "סיריזה" רואה בחיוב את חיזוק כוחות המשטרה ביוון. רנה דורו, בתו של קצין משטרה בכיר וחברה בצמרת המפלגה, משמשת גם לקשר ישיר בין כוחות המשטרה לבין האיגודים המקצועיים של "סיריזה" המאגדים את השוטרים. גם מנהיג המפלגה אלכסיס ציפראס ביקר ונאם טרם הבחירות במחוזות המשטרתיים. ובכן, טוב לקושש גם מעט קולות מהשוטרים, או שמא ציפראס למד מן האליל הפוליטי שלו, הוגו צ'אבס, על חשיבות כוחות הביטחון בשורות הממשל ה"שמאלי".

7. "סיריזה" לא הולכת להילחם בטייקונים. להפך, היא רק מנסה לחזק את קשריה איתם ולתת להם יותר משקל בשלטון. לדוגמה: ב– 9-10 במאי 2014, מנהיג המפלגה ציפראס נפגש עם אחד הטייקונים העשירים ביוון, אוונגלוס מרינאקיס (הנשיא והבעלים של מועדון הכדורגל אולימפיאקוס), וסיכם איתו על ברית בין המפלגה לבין אוהדי האולטרס, כדי שהללו יצביעו בעד "סיריזה" ולא יתקפו את האירועים שהיא מאגרנת. בתמורה, הוריד ציפראס את אחד מאנשיו שרצו בבחירות לראשות עיריית פיראוס ואיפשר ליואניס מוראליס, אחד מאנשי הטייקון מרינאקיס, לנצח. האם אתן מופתעות מכך? אנו לא ממש, כי כאשר מדובר בכס השלטון, גם ברית עם אנשי ההון היא דבר טוב ושימושי.

8. "סיריזה" לא הולכת להליחם במוסדות הדת הנוצרית ששולטות כמו מאפיה ביוון. כאשר "סיריזה" הייתה מפלגה קטנה וצעירה, היא הכריזה על עצמה כאתאיסטית על מנת לזכות בעוד מספר קולות מאנשי מהשמאל הרדיקלי ביוון. כיום היא אינה זקוקה עוד ל"שטויות" מעין אלה, ומנהיגהּ ציפראס מבקר לרוב בכנסיות ובמנזרים, נפגש עם כמרים ודן איתם על חיזוק הכנסיה היוונית. ב– 2014 הוא אף ביקר במנזר עתיק בהר אתוס. ועל מה הוא דן עם הנזירים והנזירות שם? על הפרדת הדת מהמדינה? לא. על הסיפוח הלא חוקי של אדמות בידי הכנסיות? גם לא. אז על מה כן? הוא הבטיח לאנשי הכנסיה שיעשה הכול על מנת להוריד את אחוז המיסים שהמדינה גובה מהן. גם זה לא מפתיע אותנו. עקרונות, כפי שאמרנו, הם לא הצד החזק של ה"סוציאליסטים" היוונים.

אנו, בתור אנרכיסטיות וסוציאליסטיות חירותניות של ישראל/פלסטין, מאחלות לעמלים היוונים להמשיך להיאבק בשלטון היווני החדש ולהמשיך לחתור לפירוק המדינה והקפיטליזם. אנו קוראות לחיזוק של איגודי העובדים העצמאיים, לחיזוק הקהילות האנרכיסטיות, לשחרור עוד ועוד מרחבים ציבוריים מידי המדינה והקפיטל! אנו מאחלות לאסירות והאסירים הפוליטיים להיות חזקים וסובלניים.

לא לממשלת "שמאל"!

לא לבתי הכלא!

כן לחירות ולסוציאליזם לכול! ללא מדינה וללא קפיטליזם!

העובדות מבוססות על המקורות הבאים:

http://jungle-world.com/artikel/2014/40/50652.html

http://nihilist.li/2015/01/26/naedine-s-devoj-mariej/

http://www.independent.co.uk/news/world/europe/greece-has-a-new-government-as-syriza-forms-coalition-with-rightwing-independent-greeks-10002368.html

http://ria.ru/interview/20150121/1043612079.html#ixzz3PvsQQmUq

http://www.hri.org/docs/syntagma/

http://tameio.espivblogs.net/kratoumenoi-epikoinwnia/

מבוא לאנארכיזם: תיאוריות סוציאל-אנארכיסטיות

היום בצהריים אנו ב'אחדות' מתחילים את השיעורים הפתוחים הראשונים של בית החינוך החופשי שלנו!
היום בשעה 13:00 בספרטקוס (בת-ים)
תרגום של המאמר 'עושות סדר מאנארכיזם' מאת בלאקברי (פורום revleft)

בלקברי: המאמר מרחיב בעיקר על אנארכיזם סוציאלי, תיאוריות אינדיווידואליסטיות לא קיימות כרגע במאמר ויכול להיות שיתווספו בהמשך.

אנארכיזם

מה זה אנארכיזם?
 אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת 'אנארכיה'. אנארכיה הינה אמירה פילוסופית לעולם המתנהל בהיעדר מנהיגים ומוסדות הכופים על הפרט כל-דרך שהיא. "היעדר אדונים וללא שליטים"  (מהו רכוש, פייר-ג'וסף פרודון) או במילים אחרות אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת חברה שמתנהלת באופן חופשי, בה הפרט שווה לחברו ושיתוף הפעולה בין הפרטים נעשה ברצון והסכמה. מכך, אנארכיסטים מתנגדים לכל מבנה ארגוני היררכי, בפרט המדינה וה'שוק-החופשי' (קפיטליזם), מתוך ההבנה שהתארגנות זו פוגעת בפרט ואינה נחוצה.

במילותיה של ל. סוזן בראון "האמונה הרווחת הינה שאנארכיזם היא תנועה אלימה ואנטי-מדינית, אולם אנארכיזם הינה גישה מאוד עדינה ומתוחכמת ומעט שונה מפשוט התנגדות למדינה ומוסדותיה. אנארכיסטים מבטלים את הרעיון שעל מנת ליצור סדר-חברתי זקוקים לכח וסמכות ובמקום מקדמים התארגנויות פוליטיות, סוציאליות וכלכליות על בסיס שיתוף באופן שאינו היררכי." (הפוליטיקה של האינדיווידואליזם)

המושג 'אנארכיה' מבין המושגים שמתקבלים, שלעיתים באופן תמים למדי, באופן שלילי מאוד, אפילו בתוך דיונים ומוסדות המתעסקים בפילוסופיה ופוליטיקה. לרוב המושג הזה מובן כ'כאוס' ו'בלאגן', ולכן הדעה הרווחת שאנארכיסטים מחפשים כאוס ובלאגן ורוצים להרוס את הציווילזציה האנושית ולהחזיר את העולם לחוקי הג'ונגל.

תהליך הצגת האנארכיזם כשלילי מגובה היסטורית. לדוגמה, במדינות בהן הממשל היה אדם יחיד (מונארכיה), המילים 'רפובליקה' ו'דמוקרטיה' יוחסו לכאוס בדיוק כפי אנארכיה, לבלאגן ושגעון.
אנשים בעלי אינטרס לשמר את המצב הקיים השתמשו בטיעונים של כאוס וחוקי הג'ונג'ל עוד בתקופות בהן שלטו בעלי אדמות, כנסיות ומלכים, על מנת להפחיד אנשים שאם אנארכיה או דמוקרטיה תתעצב בשטח יתחולל כאוס. או לפי ניסוחו של אריקו מלטסטה: "מכיוון שהדעה הרווחת הייתה שהעם זקוק להנהגה, מתוך הגיון שאנארכיזם, שמבטא היעדר של ממשל באשר הוא, יתקבל כדעה המקדמת חוסר-סדר" (אנארכיה). אנארכיסטים, מצדם, שואפים לשנות את משמעותה של המילה חזרה למקור, על מנת שאנשים ימצאו גישה פוליטית שתציג בפניהם את אי-היעילות של האיום והשימוש בכח והיררכיה.

האמת אנארכיסטים סוציאליסטים?
כן. כל אסקולות המחשבה האנארכיסטיות מנוגדות לקפיטליזם, מתוך ההבנה שהגישה הכלכלית הרכושנית (קפיטליזם) הינה גישה שמקדמת התארגנות היררכית, ניצול כח-עבודה וחלוקת משאבים לא-שיוונית. אנארכיסטים מתנגדים לרעיון ש'עובדים אינם יכולים לעבוד ללא מנהל שיחלק ביניהם את התמורה לעבודתם.' ומאמינים לרעיון ש'עובדים יקבלו על עצמם רגולציות ויחליטו בעצמם איך הכל יתנהל". ובכך ישחררו העובדים את עצמם מן "הכליאה הנוראית של הקפיטליזם" (וולטר דה-קלייר, אנארכיזם)

-רצוי להוסיף כי אנארכיסטים מתנגדים לכל סוג של גישה כלכלית המבוססת על ניצול עבודתו של הפרט, ז"א שחוץ מקפיטליזם, אנארכיסטים מתנגדים לפיאודליזם וסוציאליזם-מדיני וכו'

אינדיווידואליסטים כמו בנג'מין טאקר, יחד עם סוציאל-אנארכיסטים כמו פרודון ובאקונין כינו את עצמם 'סוציאליסטים'. הם עשו זאת מכיוון ש"כל עוד סוציאליזם היה מובן בתור מונח רחב וגנרי – המאמץ לביטול הניצול של העבודה למען רכוש פרטי(קפיטל) – האנארכיסטים צעדו יד-ביד עם הסוציאליסטים של התקופה" (מדע מודרני ואנרכיזם, פיטר קרופוטקין) או ע"פ טאקר "השורה התחתונה היא שסוציאליזם אומר שהעבודה צריכה להיות במעמד כשלעצמה" (אבולוציה והסביבה) טענה ש "זוג האסקולות הסוציאליות, מדינה-סוציאליסטית ואנארכיזם מסוגלות להסכים עליהן" (אנארכיסט רידר) על כן, ההגדרה הראשונית לסוציאליזם כללה בתוכה "כל אלו שהאמינו כי זכותו הקניינית של אדם על מוצר אותו יצר בעצמו" (לאנס קלאפטה, איין ראנד והשימור של ליבארטריאניזם)

בעצם, המשמעות של המילים הללו השתנתה עם השנים. כיום 'סוציאליזם' הינו מיוחס בלבד לסוציאליזם מדיני, מערכת של מדינה שכלל האנארכיסטים מתנגדים לקיומה.

סוציאל אנארכיזם

מה דורשים סוציאל-אנארכיסטים?
"במשותף לכל ההוגים הסוציאליסטיים, אנארכיסטים דורשים את הביטול של כלל המונופולים על ההון, עם דגש על בעלות ציבורית על האדמה וכל אמצעי הייצור, השימוש באלו חייב להיות אפשרי לכל, ללא יוצא מן-הכל. . .האנארכיסטים מייצגים נקודת מבט שהמלחמה כנגד הקפיטליזם חייבת להיות בו-בעת המלחמות בכלל המוסדות המאגדים כח פוליטי, מכיוון שהיסטורית ניתן לראות כי ניצול כלכלי והרתעה מדינית מאז ומעולם הלכו יד-ביד. הניצול של אדם ע"י אדם אחר והסמכות של אדם מעל אדם אחר הינן בלתי נפרדות אחת מן השנייה, והאחד הינו התוצאה של השני." (אנארכו-סינדיקליזם, רודולף רוקר)

מה הן האסקולות המוכרות באנארכיזם-סוציאלי?

סוציאל-אנארכיזם מחולק למספר זרמים מרכזיים –
מוטואליזם, קולקטיביזם, אינדיווידואליזם, קומוניזם וסינדיקליזם.
ההבדלים בין האסקולות אינם גדולים, מסתכמים בד"כ בהבדלים בצורות הפעולה.

אנארכו-סינדיקליסטים, כמו חבריהם הסינדיקליסטים, הם רוצים ליצור חברה תעשייתית ומאורגנת בהתאגדות עובדים. מכך, הסינדיקליסטים מקדמים איגודי עובדים שפועלים בדרכים לא היררכיות (דה-צנטרליזם) ושימוש בפעולה ישירה להשגת רפורמות תחת קפיטליזם, עד לרמה שיוכלו להחליף את הקפיטליזם.

לפי כך, אפילו תחת קפיטליזם, אנארכו-סינדיקליסטים מחפשים ליצור 'התארגנויות חופשיות של יצרנים חופשיים'. הם חושבים שההתארגנויות הללו יתפקדו בתור 'סביבה פרקטית אנארכיסטית' ולוקחים את מילותיו של באקונין בנוגע להתארגנויות, "לא רק רעיונות, גם יצירת הוכחות לעתיד" בתקופה טרום-מהפכנית.

(סוציאל)מוטואליזם- מבוססת על נוסח של שוק אנארכיסטי כאשר העובדים עצמם אחראיים ליצירת חוקי השוק ומוסדותיו. מקדמים את רעיון השוק בנוסח של דמוקרטיה ישירה, קוראים ליצירת שוק שלא יפעל למען אף קבוצת מיעוט ושהחלטות ורגולציות שוק יעשו ע"י העם ולא ע"י קבוצה נסתרת. הכלכלה המוטואליסטית אינה קפיטליסטית, אינה שואפת לצמיחה והינה "מתהווה ע"י כלל הקהילה, לא ע"י  נבחרים ובדגש לא למענם או למען אף פרט או מעמד, אלא למען הכלל. . .ללא ריבית. . .במיוחד בהלוואות, בלבד בשביל לכסות על סיכונים ועלויות" (צ'ארלס דאנה, פרודון ו'הבנק הקהילתי'). כלכלה שכזו אמורה להוות אלטרנטיבה לקפיטליזם ולניצול המעמדי המתחולל בזכות הקפיטליזם והמדינה, אמנם היא אינה מבטלת את השוק. "הצגת הרעיון המוטואליסטי לתוך מערך המזומן והאשראי וכאשר נציג זאת בכל העולם, במהרה יצמח אספקט חדש לערך העבודה, והעבודה תיעשה באמת בדמוקרטיה." הבנקים הללו יהיו בבעלות כללית של הציבור.

אנארכו-קולקטיביסטים רואים בפתרון הרדיקלי של הפסקת הרכוש-האישי של אמצעי ייצור בתור המפתח להפלת הקפיטליזם. אלו רואים שעם הזמן, ייגבר הצורך העולמי לייצור ובנוסף הצורך של הפרט בקהילה יהפוך לקריטי. בני האדם יחברו יחד, הכסף יעלם ובמקומו תעלה האקסיומה החברתית של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-קומוניסטים מאמינים בכך שהבסיס לכל חברה הינו הקהילה ואופייה, הבעלות הקומונלית של אמצעי הייצור ואמצעי הצריכה. האנארכו-קומוניסטים רואים בביטול המטבע כהכרחי לכל חברה אנארכיסטית. בנוסף, הם מסכימים על מילותיו של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-אינדיווידואליסטים מאמינים בנוסח הסוציאליסטי ה'מקורי', כלומר, הם מאמינים בנוסף לכל כי תוצרו של אדם הינו רכושו האישי. מקדמים עקרונות של עצמאות, אינם רואים בהתארגנות חברתית קהילתית כפתרון סוציאלי, אלא כמטרייה שלמה של התארגנויות מן פרט שאינו מאוגד עד להתארגנויות קומונליות או התארגנויות מבוססות שוק. אנארכו-אינדיווידואליזם לעיתים נחשב כ'אנארכו-קפיטליזם' (אנטי-סטייט קפיטליזם) שאינה דיעה אנארכיסטית במהותה. אנארכו-אינדיווידואליזם מתחלק ל-2 גישות. הראשונה, שאין דרך יחידה ליצירת אוטופיה, לחלק ביטול השוק יעבוד יפה ולחלק דווקא קיום השוק. השנייה, סוציאל-אנארכיזם, לרוב מבוסס כלכלה מוטואליסטית, כאשר ישנן הנחות יסוד אלטרנטיביות מקפיטליזם על 'מהו רכוש' עם השמת דגש על כך שאמצעי ייצור הם אינם רכוש וכל מוצר אשר אינו בשימושך (הפרט) ונמצא בשימוש אדם אחר, על אף שימושך בו בעבר, זה אינו רכושך בעת שויתרת עליו (והפסקת לשאת אותו עליך או להשתמש בו).