אנרכיזם ושאלת האלימות (פטר קרופוטקין)

file32423731_ce9af84dהננו אנרכיסטים. ואנו מצהירים שמבקשים אנו שהאחרים יתנהגו אתנו כמו שאגו מתנהגים עמהם. היוצא מדברינו, ברצוננו להתנהג עם זולתנו כמו שאנו חפצים שהזולת יתנהג עמנו לבל ישתמש כנגדנו במעשי כפייה ואונס, באלימות, בשקר, במרמה, במזימות, ברמאות, כמו שאנו לא נשתמש נגד אחרים בנוכלות, בערמה ובשקר. שיוויון וצדק – זהו אנרכיזם אגו קוראים למלחמה לא רק נגד השילוש, חוק, דת וסמכות-שלטון אלא כנגד כל השקר והזיוף, העוול, כנגד כל המשחת והנפסד; כנגד הכל שאינו בקו השיוויון.

יש שישאלונו: אם ברצונכם שאחרים יתנהגו עמכם כמו שהם חפצים שאתם תתנהגו עמהם, אם כן למה אתם משתמשים במעשי- אלימות? למה אתם משתמשים בחומר-אלימות? למה אתם משתמשים בחומר מפוצץ ובפצצות? מדוע הרגתם את אלכסנדר השני? כלום רוצים אתם שככה יתנהגו אתכם?

תשובתנו היא פשוטה. כן! יהרגו הם אותנו כשאנו נהיה למנצלים ומדכאים. אנו אומרים לבנינו: ביום ההוא שאני אהיה למנצל, לרמאי, הרגני נא הרוג ואל תחוס ואל תרחם! כן, הרגו אותנו, ירו בנו, תלו אותנו אם נלך לעשוק את הזולת, את האינדיינים האמריקאים. השמידו אותנו עלידי פצצות, על- ידי חומר מפוצץ בשעה שנעשוק ונדכא פועלים מרודים.

לרופא פולני, מלומד גדול ובעל אופי מצויין שנשלח לאירקוטסק בגזירת ממשלת העריצים הרוסית, קרה מקרהו שנשכו כלב שוטה. הוא צרב את הפצע וקווה שיתרפא. אחרי שבועות מספר הרגיש שהמקום סביב הנשיכה מתחיל טופח. כרופא מומחה הוא הבין דבר מתוך דבר. הוא נא בריצה אל ידידו הרופא ואמר לה תן לי רעל, מהר! הרואה אתה איך צבתה ידי? דמי מורעל, אחרי שעות אחדןת תיסרף עלי דעתי ואני אשך, אזיק בני-אדם, מוטב שתיתן לי מעט רעל-הנימה ואני אמות מיד.

הוא חש שבעוד זמן מה יהפך לנחש והוא ביקש שימיתוהו.

אבל הרופא ההוא דימה שעוד יש תקווה לרפואותו והוא השקאהו סמי-רפואה שונים. אבל הם לא הועילו ולא כלום. הנשוך יצא מדעתו שוכרחים היו לאסרו, ברגעים שהינה לו, הוא שוב הפציר בהם שיגישו לו רעל, אבל חפצו לא נעשה לו והוא מת ביסורים נוראים.

יכולים אנו להביא אלפי עובדות המראות שהאדם הישר-דרך חפץ יותר במיתתו מהיותו בבחינת מזיק ומסכן חיי- אחרים.

מתוך אותו הטעם אנו הורגים את המושל העריץ ואנו בטוחים שגם אחרים רצו להרגו משום שהיה עוכר הציבור.

סופיה סירובסקיה וחבריה הרגו את אלכסנדר השני. האנושות בדרך כלל מתנגדת לשפיכת דמים. האנושות אפילו ספדה לצר ששחרר הצמיתים הרוסיים, אבל אחר זה הביעה האנושות אהדתה לאיננים.

מדוע? לא מפני שנוכחה לדעת שמיתתו של אלכסנדר הביאה תועלת, אלא משום שמצאה, שסופיה וחבריה להתנקשות הזו, הרגו את הצר לא לשם התעשרות ממעשה הרצח; לא לשם תפיסת מקומו בשלטון וממשל – לא! סופיה וחבריה לא היו נהפכים לעריצים בשום אופן וענין, – הם עשו מה שעשו מתוך שנאת מוות לעריצות ולעריץ, מדכא אנשים, מתוך מאיסה בחיים תחת ממשלת העריץ.

להם היתה הרשות להרוג, – נאמר עליהם מה שנאמר על לואיזה מישל; מותר היה לה לבוז בז. מה נאמר על האיננים שחיו על לחם- ניקודים לבדו, סבלו יסורים ועוני בשעה שחתרו חתירה תחת בית- האוצר בקישיניוב כדי להשיג כסף לצורך הנהלת תעמולתם.

להם היתה הרשות לגנוב. במקרים כאלה מעשה האלימות הוא צדק יושר. בתנאים כאלה השימוש בחומר מפוצץ ובפצצות – הוא מעשה מוסרי, דבר מצווה.

קטע מתוך "המוסר של אנרכיה" של פטר קרופוטקין
לחצו על הלינק כדי לקרוא את העבודה המלאה

כיצד להתחיל בפעולה אנרכו – סינדיקליסטית?

asgm2כשמתחילים בעבודה אנרכו-סינדיקליסטית, המטרה הכי קרובה צריכה להיות פתיחת דרך להתארגנות עצמית של עובדים במקום תעסוקתם. אנרכיסטים-הם גם עובדים ולהתחיל במאבק הם צריכים מעצמם. להקמת איחוד (סינדיקט) עובדים או סטודנטים בכלל לא צריך שיהיו הרבה אנשים. לפעמים מספיק שיהיו שלושה חברים, עובדים באותו מפעל, חברה או אפילו תחום, לומדים באותו מוסד וכו'. כעקרון,הכי טוב שאיחוד כזה או התארגנות מחאה יהיה לגמרי עצמאי ולא תלוי באף אחד מאיגודי עובדים קיימים.

כאשר אתם מנסים לשכנע אנשים להצטרף לסינדיקט שלכם, אל תדרשו מאנשים שישר יכריזו על עצמם כ"אנרכיסטים". העניין הוא לא במילים. אם הפועלים/עובדים/סטודנטים מסכימים עם דרכי פעולה ישירה שהצעתם להם ועם מטרה של הקמת חברה משוחררת ללא מדינה, כסף, רכוש פרטי והעסקת עובדים שכירים, אם מתאים לאותם אנשים ארגון של עובדים, בו הם יצטרכו לפתור את הבעיות והשאלות בעצמם ולא דרך דרך אנשי מקצוע "משוחררים" שלוקחים על כך שכר-אז הם אנשים שיתאימו לנו. חשוב מאוד לא לקבל לבריתות אנרכו-סינדיקליסטיות שלנו חברי מפלגות, לא משנה אילו, – ימין ושמאל: הם תמיד יבצעו את הוראות המפלגה שלהם, ולא את החלטות ארגון העובדים.

אם אין לכם אפשרות להקים ישר ארגון עובדים או סטודנטים עצמאי, אפילו קטן ביותר, צריך לדעת בבירור למה זה כך. אתם צריכים להיות מוכנים לכך שעובדים אותם ניסיתם לשכנע ולדחוף להתארגנות עצמית, ישאלו אותכם שאלה רלוונטית לחלוטין: "למה אתם בעצמכם לא מקימים סינדיקט עובדים?" כאשר אתם מנסים לשכנע ולגייס פעילים וחברים חדשים, הכי טוב זה לפנות לאנשים שכבר מעצמם גילו אקטיביזם ורוח של מאבק למען זכויותיהם. כאשר אתם באים לשובתים (מפגינים או מוחאים), אל תאמרו להם מה ואיך צריך לעשות, אלא תשאלו אותם מה אתם, כעובדים, יכולים יכולים לתרום במאבק שלהם. תציעו להם עזרה (כמובן רק במקרא שהדרישות והמטרות שלהם מוסכמים עליכם), אך אל תדרשו מהם איחוד או הצטרפות מיידית, גם אם כבר יש לכם ארגון עובדים או סטודנטים. המטרה שלנו היא-לא לפקד על אנשים אלא לעזור להם בהתארגנות שלהם. אם אתם נאלצים לעבוד אם אנשים פאסיביים ולעשות הסברה בתוכם, תשתדלו שהעבודה הזאת תהיה שיטתית, כלומר שתמיד תיעשה תמיד באותו מקום עבודה (השכלה). רצוי שאתם בעצמכם תהיו קשורים לאותו מפעל או מוסד לימודים. ושוב אל תדברו עם אנשים רק על מה שהם יכולים לעשות, אלא גם על מה שאתם יכולים לעשות בשבילם.

תתחילו את ההסברה לא מסיפורים על העתיד הוורוד של החברה האנרכיסטית, אלא מבעיות היום יום. כך לאנשים יהיה הרבה יותר קל להבין ולהאמין לכם כאשר תדברו איתם על קומוניזם אנרכיסטי. בנוסף, כל עוד בני אדם לא למדו ולא התרגלו לפתור ולהגן על הבעיות הכלכליות והחברתיות הכי פשוטות שלהם, על איזה חברה אנרכיסטית אנו יכולים לדבר? דברו עם אנשים בשפה שתהיה ברורה להם. לדוגמא, אם אנשים לא מבינים עדיין את המושג אנרכיה, תשתדלו להשתמש במושגים כגון-"ללא כפייה", "התארגנות עצמית כללית", "חוסר שלטון". אל תכבידו על האנשים במושגים "מתחכמים" במיוחד. המטרה שלכם לא להפחיד אותם ב"קוליות" שלכם אלא למשוך אותם, לסקרן ולעניין. אל תתחילו את השיחה מהצהרה על השתייכות שלכם לאנרכיסטים, אך גם אל תסתירו אותה, כאשר אתם מסבירים שאתם תומכים במאבק אנרכיסטי לא בגלל רק בגלל עקרונות רעיוניים או פוליטיים אלא בעיקר כעובד או סטודנט בדיוק כמותם. אם אנשים יגלו שאתם אנרכיסטים אידיאולוגיים לאחר שתמכתם להם במאבק שלהם והוכחתם נכונות לעזור, הם יתייחסו יותר טוב לא רק אליכם אלא גם לרעיון האנרכיסטי בכלל.

אם יציעו לכם ברית או עבודה משותפת, זכרו- בשאלות ספציפיות וברמה האישית אנרכיסט יכול לשתף פעולה בכל עניין שאינו הולך בסתירה עם אמונות ומטרות אנרכיסטיות. אך בשום פנים ואופן לא יתקבל שיתוף פעולה עם מפלגות או איגודי עובדים ביורוקרטים ברמה הארגונית. אנחנו למען אחדות פעולתם של העובדים מהרמות הנמוכות ולא למען קבוצות פוליטיות מלמעלה! אם אתם מרגישים שאינכם מתאימים לעבודה ישירה עם אנשים, תיקחו על עצמכם עבודה שתוכלו לבצע (לדוגמא הפצת חומרי הסברה ומידע, הספקת חומרים, איסוף מידע וכו,) עבודה הזאת יכולה להיות לא פחות חשובה. זכרו: הצלחה מושגת לא בפעולות חד פעמיות מרעישות אלא בעבודת נמלים יומיומית. החגיגה שבשביתה ובמאבק ישיר עם המדכאים – זוהי המתנה והשכר על ימי שגרה של אספות, קמפיינים של פליירים ושיחות אישיות.

מיכאל מגיד

תרגום מרוסית: סטאס איישן

אנרכיזם, הגנה עצמית וקואופרטיב לאומנויות לחימה


אנו מציגים כתבה מאת אחד האוהדים שלנו המתגורר באנגליה ועוסק באומנויות לחימה במסגרת קואופרטיב אנרכיסטי

הגנה עצמית

רציתי לשתף אתכם בפרויקט מוצלח בלונדון שאני חלק ממנו – 'הוורד השחורקואופרטיב לאומנויות לחימה' (אין קשר לפאנזין של 'אחדות', זה רק מעיד על חוסר דמיון בסצנה האנרכיסטית..). אבל לפני .שאספר על הפרויקט הנה כמה מילים על אנרכיזם והגנה עצמית.

אתחיל בסיפור שקרה לפני שנים רבות, כאשר קבוצות של אנרכיסטים עוד נהגו ללכת לעצרת הזיכרון של יצחק רבין בתל אביב, לחלק פלאיירים ש"בשר הוא הרצח הפוליטי" האמיתי, לשבת בהפגנתיות בזמן ששרים את התקווה ולהחזיק שלטים של 'צה"ל הוא ארגון טרור'. משום מה, משהו בהתנהגות הזאת לא ישב טוב עם באיי העצרת, אשר הייתה מורכבת מהמרכז הפוליטי בזמנו עם נטייה לשמאל הציוני. ויכוחים החלו להתלהט, ההמון הקיף את האנרכיסטים, אאוטנאמברד כרגיל, ועם שנים של ניסיון במצבים מהסוג הזה. ונחשו מי בא לעזרתנו? כוחות של מג"ב יצרו חוצץ בנינו לבין שאר באי העצרת. למשקיף מהצד היה נגלה המחזה האבסורדי הבא – חיילי מג"ב מגנים על האנרכיסטים, חלקם בכאפיות כיאה לאופנה דאז אשר מחזיקים מעל ראשי החיילים שלטים שבעצם אומרים שמג"ב הוא ארגון טרור מההמון השמאלני צמא הדם. התמונה הזאת החזיקה כמה רגעים עד שאחד מהמתלהמים הצליח לחטוף כאפייה לאנרכיסט במהלך שהביא לתחילת האלימות. בהמולה שנוצרה המג"בניקים הצטרפו לצד הטבעי להם והפנו את מכותיהם כלפינו ואולי אף עצרו כמה אנשים.

מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?

א) שיש דרכים יעילות יותר להעביר את המסרים שלנו, אם אנחנו לא מעוניינים רק לעצבן אנשים ולהרגיש טוב עם עצמנו מול 'הפשיסטים'. כמובן שאין שום דבר נוראי בלריב עם אנשים וליצור פרובוקציות אם זה מה שאנחנו רוצים במודע.

ב) אי אפשר וגם לא רצוי בתור אנרכיסטים לסמוך על המשטרה שתגן עלינו. אי אפשר לסמוך על טוב לבם של יריבנו הפוליטיים שידעו מתי להפסיק, כאמור זה היה קהל עוין שהורכב בעיקר משמאלנים, התמונה הייתה נראית אחרת לגמרי עם זו הייתה הפגנת ימין. בקיצור אין לנו על מי לסמוך חוץ מעל עצמינו. עכשיו רובינו יודעים את זה אבל אנחנו לא מתנהגים ככה. שוטרים באים מוכנים למהומות עם אלות, מגנים, טיזרים, שנים של אימונים וגישה אגרסיבית. אנחנו באים במקרה הטוב עם מצלמה וגישה של יהיה מה שיהיה.

בלי קשר לאנרכיזם ופעילות פוליטית, האמת הזאת נוגעת לכל אחד – אם מישהו יתקוף אותך פיזית או יטריד מינית, ישדוד אותך או סתם יציק ברוב המקרים לא יהיה שם שוטר לעזור לך. המשטרה אולי מונעת מחלק מהאוכלוסייה לפעול בצורה אלימה בגלל פחד מהעונש, אבל ברגע שמישהו כן בחר להפעיל אלימות כלפיך אין (כאמור ברוב המקרים) מי שיעצור אותו אלא רק מי שיעניש אותו לאחר מעשה ובהתאם לחוק.

בן אדם בלי יכולות פיזית ומנטלית להגן על עצמו יכול לצאת ממצבים עוינים בעיקר בעזרת דיבורים. אם זה עובד זה מצוין, ומהרבה מצבים לא נעימים אפשר, עדיף ורצוי לצאת ככה. אי אפשר לדעת מה יהיו ההשלכות של עימות אלים בין אם זו פציעה קשה, מוות, מאסר או קנס. עדיף להימנע מזה, אבל כאמור זה לא תלוי רק בך ואם הצד השני החליט שהוא הולך לתקוף אותך ויהי מה, אתה לא יכול לסמוך על האביר על הסוס הלבן או השוטר שיבואו לעזור לך.

לאדם שמאמין ביכולות שלו להגן על עצמו במידה מסוימת, יש יותר אופציות לבחור מתוכן. הוא יותר עצמאי ופחות תלוי בשלטונות שכאמור כנראה לא יהיו שם ברגע שהוא יצטרך אותם. בחברה אנרכיסטית לפי הבנתי, השאיפה היא שאנשים יהיו כמה שיותר עצמאיים ומסוגלים לדאוג לצרכים שלהם בעצמם או בקבוצות בלי שלטון מרכזי. בימינו השלטון מנצל את העובדה שהמשטרה לא מסוגלת, לא נועדה ולא רוצה לספק הגנה אמיתית, על מנת להחדיר לחיינו עוד ועוד כלים טוטליטריים שכביכול נועדו לספק לנו ביטחון אבל למעשה מחמשים את החזקים בחברה באמצעי שליטה חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית – ממצלמות אבטחה עד מאגרים ביומטריים למיניהם.

הוורד השחור קואופרטיב לאומנויות לחימה

עוד לפני שהגעתי ללונדון שמעתי מחבר על קבוצת אנרכיסטים שמתאמנת באומנויות לחימה במרכז חברתי פעם בשבוע. הלכתי לבדוק את זה ומאז נשארתי אתם. הפרויקט החל להבנתי בהשראת מועדוני הקרב של אנטיפה במזרח אירופה. למי שלא יודע החברים במזרח אירופה מתמודדים עם מצב קשה של ניאונאצים אלימים ורצחניים שלא מהססים לתקוף ולהרוג את יריביהם, יהיו אלו מהגרים, יהודים או אנטיפשיסטים. בשביל לקדם את ההישרדות המוחשית שלהם ולהעיף את הנאצים מהרחובות, החלו החברים לפתוח מועדוני קרב ולהתאמן ביחד באומנויות לחימה. כיום אפילו יש טורניר אנטי פשיסטי שמתקיים פעם בשנה בין הקבוצות השונות. סיבה שנייה לפתיחת הקבוצה בלונדון הייתה סיבה מוחשית יותר. מארגני הקבוצה הראשונים חובבי אומנויות לחימה למיניהם שמו לב לעובדה שפעמים רבות הם עושים מנוי חודשי למועדון אומנויות לחימה וכשהוא נגמר אין להם יותר כסף לשלם על עוד חודש מה שיצר מצב של חודש אימונים כמה חודשי הפסקה וכך הלאה. יוקר המועדונים והמצב הכלכלי של רובם לא אפשר להם להתאמן ברצף. הם יצרו את הקבוצה על מנת ליצור לעצמם פלטפורמה שתאפשר להם להתאמן פעם בשבוע ולשמור על כושר. המרכז החברתי בשכונה שלהם נתן להם חלל להשתמש בו בחינם.

כיום האימונים נראים כך – אנשי הקבוצה עם הניסיון, ולמרבה המזל יש כמה כאלו עם הרבה שנים בתחום, מעבירים את השיעור. השיעורים לא מתמקדים בהגנה עצמית גרידא אלא יותר בצד הספורטיבי בעיקר איגרוף, איגרוף תאילנדי היאבקות וג'וג'יטסו ברזילאי. האנשים החדשים או חסרי הניסיון לומדים איך לתת אגרוף, בעיטות, מרפקים, ברכיות ואיך להתאבק. בסוף השיעור מי שרוצה עושה קרבות אימון.

למזלנו אנשים תרמו לקבוצה או קנו מכספם מגנים, כפפות איגרוף, פדים ומזרונים.

הקבוצה היא קואופרטיב כי כל מי שיש לו ניסיון וידע בתחום מוזמן לתרום ולהעביר חלק מהשיעור. יש גרעין קבוע של אנשים שמעבירים את השיעורים אבל מידי פעם באים לבקר חברים מערים אחרות ומעבירים שיעור או אנשים חדשים עם ידע שהצטרפו לקבוצה. האימונים כאמור הם בחינם ומספר המשתתפים/ות משתנה משיעור לשיעור. כיום יש גם קבוצת ילדים בגילאי 5 – 11 שמתאמנת פעם בשבוע. לא כל חברי הקבוצה הם אנרכיסטים ואף אחד לא שואל אותך למשנתך הפוליטית לפני השיעור. אבל רוב המשתתפים קשורים רעיונית, בין אם הם אנטי פשיסטים, סקוואטרים או חברים של חברים..

מטרת הקבוצה היא לא להתאמן לקראת התקפה על השוטרים (אומרים שהם באו לברר), אלא קבוצה של חברים שמתאמנת ביחד, לומדת ומשתפרת. המוטו באתר הקבוצה מסכם את זה טוב – בלי מנצחים, בלי אגו, בלי פשיסטים.

כרגע יש כמה תכנונים לעתיד, לפני כמה חודשים ג'ף מונסון מליגת הלוחם האולטימטיבי ואנרכיסט היה אמור להעביר לנו סמינר בחינם ולקיים שיחה במרכז החברתי על חייו כלוחם מקצועי ואנרכיסט. לצערנו האירוע נדחה ומקווים שהוא יקרה בחודשים הקרובים. לקראת הסמינר חלק מאנשי הקבוצה הוציאו פאנזין עם כתבות על אומניות לחימה, אנטי פשיזם וקומיקס שאחד הילדים הכין. כל שנה מתקיים בלונדון יריד ספרים אנרכיסטי והקבוצה מתכננת להעביר בו סדנה, ובנוסף כמה מחברי הקבוצה מתכננים לארגן טורניר אנטי פשיסטי בו ישתתפו קבוצות מאנגליה, סקוטלנד ואירלנד.

קואופרטיב הורד השחור הוא ללא ספק אחד הפרויקטים הכי טובים שיצא לי לקחת בהם חלק.

שמעתי על עוד קבוצות שקיימות באיטליה וספרד ואני מקווה שהתופעה תתרחב. אומנויות לחימה נותנות מענה ליחידים שנהנים לתרגל אותם, שומרות עלינו חדים, מחזקות אותנו מנטלית ופיזית ואולי אולי אף יצילו אותנו יום אחד כאשר נצטרך אותם. הן לא הפתרון הרחב להתמודדות עם האלימות האנטיחברתית או העלייה של הפשיזם בישראל. הבעיות האלו הן בעיות חברתיות, ואם בכלל יש להן פתרון אז אני מקווה שהוא יהיה במסגרת המאבק במערכת שיוצרת אותן.


בלוק אנרכיסטי במצעד אחד במאי (תמונות)


אנרכיסט לערוץ 7: מתנגדים לציונות כמו לנאציזם

החודש "אחדות" חוגגת שנתיים מאז הקמתה

ב 15 לפברואר 2010 קבוצה קטנה של אנרכיסטים החליטה להתגבש לתנועה מאורגנת ולהתחיל במאבק למען קומוניזם ליבארטרי (אנרכו קומוניזם)
בשנים שחלפו קרה לא מעט…
היו עליות וירידות, הצלחות ואכזבות, נצחונות וכישלונות, עימותים עם כוחות הממשל (משטרה\שב"כ), עימותים עם פעילי הימין וכמובן מצאנו חברים חדשים אך גם צברנו אויבים לא מעט.
אבל תמיד נשארנו אמינים לאידיאלים שלנו!!!

חלפו שנתיים…
זה נכון
אבל יש עוד שנים רבות לפנינו!
הרבה עבודה למען מהפכה סוציאלית!
עזרה לעם העובד, לכלל האנשים שחיים פה בארץ (ערבים ועברים) לבנות עולם חדש – קומוניזם ליבארטרי – קומוניזם אנרכיסטי!
נסיים במילים של אנרכיסט אוקראיני ידוע נסטור מכנו; "לא נפסיד! כי אנחנו האנשות!"

15 לפברואר 2010 - תחילת הדרך

שוק "קח תן"

חלוקת אוכל לנזקקים

אחד במאי 2011

יום כיף לילדים "לא חוקיים" המועמדים לגירוש

הצגה אנטי מיליטריסטית

חלוקת עלונים וכרוזים

בלוק אנרכיסטי במצעד זכויות האדם 2011