כשחג לאומי חופף לאסון…

nakba-altagreerכשחג לאומי חופף לאסון, דעו שמדובר בפלסטין. החודש ציונים חוגגים את יום העצמאות, או אם לדייק במונח, את כיבוש האדמה הפלסטינית. מנגד, הפלסטינים מציינים את זכר גירושם של קרוב ל750 אלף פלסטינים מאדמתם וממולדתם, את זכר עקירתם והפיכתם לפליטים, והרעבתם מרגע העקירה עד עצם היום הזה. ישראל עודנה מתעלמת מהחלטת 194 של העצרת הכללית של האו"ם, הפוסקת שלפליטים יש את הזכות לשוב לאדמתם ולחיות בשלום עם שכניהם, מקרה שמדגים את התעלמותם של כוחות אימפריאליסטים מחוקים ותקנים בינלאומיים.

כוחות אימפריאליסטים חתרו להרחיב את הסמכות והנוכחות שלהם דרך הקולוניאליזציה. במקרה של פלסטין, הם המשיכו לצייד את כנופיות הטיהור האתני בכסף ובנשק כדי שאלו ימשיכו במלאכת גירוש הילידים מאדמתם בכוח הזרוע, וככל ישות שניתנה לה הסמכות ושסופק לה נשק, היא ביצעה את הטבח ואת הפשעים הנתעבים ביותר כנגד הפלסטינים, ביניהם טבח דיר יאסין, בו 360 פלסטינים נרצחו ובתיהם הוחרבו. מלבד זאת היא השתמשה בסמכות המוחלטת שלה בכדי לעקור פלסטינים ולהחליף אותם בישות סמכותנית וכובשת שבנויה להשיג מטרות פוליטיות. היא לא מסתירה את פעולותיה השערוריתיות מעיני הקהילה הבינלאומית, דבר שמדגים את זיוף האירגונים והסוכנויות להגנה על זכויות אדם שנוצרו בידי האימפריאליזם עצמו. תפקידם היה ועודנו מוגבל בהגנה על האינטרסים של כוחות האימפריאליזם הגדולים תחת פסאודו-דמוקרטיה וכיסוי של זכויות אדם.

התנועה האנרכיסטית עומדת לצד המדוכאים, ומפגינה אמפתיה ותמיכה טהורה בכל מהפכה כנגד כל צורה של דיכוי, ובמפגיע מתנגדת לקולוניאליזם, מפני שכוח כובש, ללא קשר לעוצמתו ויהירותו, לא יצליח למחוק את הכמיהה של הא.נשים לחופש ושיחרור, ולשבירת שלשלאות העבדות, אך יהיה זה מצער להשתחרר מהרוע של זרים כובשים כדי ליפול לידי העבדות הפוליטית והדתית. מהפכה לאומית תתפוגג באופן ספונטני אם אינה קשורה במהפכה חברתית אמיתית; הצלחת מהפכה לאומית בניתוק ממהפכה חברתית היא בלתי אפשרית.

כל מהפכה ששואפת להשיג עצמאות לאומית ולא רותמת אליה מהפכה חברתית, תנוצל ע"י שיכבה מסוימת שתשלוט במהפכה ותשתמש בה כדי לשרת את האינטרסים המפלגתיים שלה, כך, היא לא תהיה פועל יוצא של רצון הא.נשים ולא תגשים את משאלות המדוכאים להגיע לשיחרור, וזה מה שהופך מהפכה כזו לאחת שנוגדת את טובת הא.נשים, משמע החלפה של כוחות כובשים זרים בכוחות של רודנים לאומנים.

13226881_1242858032406046_6510109259437790223_n

ציונות – אויב היהודים

d184d0bed182d0be1029יותר מאלפיים שנה לא ידע העם היהודי על מסגרת מלוכנית, ודווקא עכשיו, כאשר מוסד השלטון בעולם מושחת, תשוש וניתן לשימצה – נאחזים אצלנו בפולחן המדינה והשלטון. הניסיון היהודי ההיסטורי הלא מלמד אותנו את ההיפך: למעלה מאלפיים שנה חי העם היהודי בפיזורו, ללא מדינה, ללא שלטון. היו לו מוסדותיו החופשיים, עזרה עצמית, בתי ספר משלו ובתי חולים ולעתים בניגוד לרצון המדינות השליטות, לעתים תחת פעולות דיכוי, ניהל העם את השכלתו ופעולות החינוך. הוא הוציא לאור עתונים, ירחונים וספרים, הוציא מתוכו גאונים גדולים בתחומים שונים של המדע, הרפואה, הפילוסופיה והאמנות. ובזמן זה מדינות אדירות ומזוינות מכף הרגל ועד הראש, נרקבו ונמחקו מן ההיסטוריה…

יוסף לודן – אנרכיסט וסופר, נכתב בשנות ה50 של המאה ה20

מתוך הארכיון אנרכיסטי בגרמניה
עיבוד ותרגום מיידיש – יגאל לוין ומרטין הייגה

102_104_aa

אל-ח'ליל – מתח מעמדי ולא מתח לאומני / ברק יעלון

WlJx-pdsFUIילד כבן חמש צועד ברחוב ריק מאדם וגורר אחריו עגלה מלאה בקמח, עדשים ומוצרי יסוד אחרים. הוא אומר לנו לבוא אחריו, ואני שהסיטואציה הזאת רחוקה ממני ומכל מה שאני מכיר מהסס ואז מסכים. אני מציע לילד בצל, נגד השריפה בעיניים מהעשן של רימוני הגז; אבל הוא לא צריך, הוא כבר רגיל, יש לו מטפחת קבועה למצבים כאלו. דקות ספורות לפני כן עוד התקהלו בערך באיזור זה עשרות צעירים וצפו בחיילים הציונים זורקים רימוני גז והלם מחרישי אוזניים.

הילד הוביל אותנו לביתו, הכין לנו קפה ומכר לנו דברים מתוצרת משפחתו. חשוב להבין שילדים עובדים זו תופעה היסטורית ועדכנית שקורת באופן קבוע אצל המעמדות הנמוכים באוכלוסיה, זה לא דבר שאפשר לתקן עם חוק שאוסר על עבודת ילדים.

צעדנו בשוק הריק מאדם בצהרי היום, בהחלט מחזה לא טבעי לעיר בגודל הזה; מחזה שיכול לקרות רק תחת שלטון טרור קבוע.  מעל אותו שוק פרוסה רשת סורגי מתכת, שמפרידה בין שתי ה"קומות". בקומה התחתונה, מתחת לסורגים, מצויים הפלסטינים, ובקומה שמעליה מצויים המתנחלים הציונים. למסתכל מהצד עם עיניים ניטרליות ברור החל מהמבט הראשון: יש כאן לא רק שני עמים שונים אלא נוכחים כאן גם שני מעמדות שונים. המציאות, שאלו שני מעמדות שונים, והמתח בין שתי הקבוצות הוא מתח מעמדי ולא מתח לאומני, נהיית בהירה יותר ויותר ככל שנחשפים לחלקים נרחבים יותר מהמציאות ביום-יומית של תושבי אל-חליל ומדברים איתם יותר.  מתוך עשרות האנשים שדיברתי איתם ברחובות אל-חליל, לא מצאתי אף אדם אחד שהגיב בשלילה לכך שאני ישראלי. עניין אותם רק האם אני רוצה שהצבא הציוני יגורש מאל-חליל או ישאר בה. וזה מה שמעסיק את התושבים של אל-חליל: האם הם תחת שלטון צבאי, או שלא. האם נזרק עליהם זבל ואבנים בידי מתנחלים ציונים, האם יש להם חופש תנועה בעיר של עצמם .

במבט מפוקח המציאות ברורה, המתח בין הפלסטינים ליהודים הוא מתח מעמדי גרידא.
No war but a class war

ברק יעלון – חבר "אחדות"

ציונות, אויב היהודים!

Фото1029יותר מאלפיים שנה לא ידע העם היהודי על מסגרת מלוכנית, ודווקא עכשיו, כאשר מוסד השלטון בעולם מושחת, תשוש וניתן לשימצה – נאחזים אצלנו בפולחן המדינה והשלטון. הניסיון היהודי ההיסטורי הלא מלמד אותנו את ההיפך: למעלה מאלפיים שנה חי העם היהודי בפיזורו, ללא מדינה, ללא שלטון. היו לו מוסדותיו החופשיים, עזרה עצמית, בתי ספר משלו ובתי חולים ולעתים בניגוד לרצון המדינות השליטות, לעתים תחת פעולות דיכוי, ניהל העם את השכלתו ופעולות החינוך. הוא הוציא לאור עתונים, ירחונים וספרים, הוציא מתוכו גאונים גדולים בתחומים שונים של המדע, הרפואה, הפילוסופיה והאמנות. ובזמן זה מדינות אדירות ומזוינות מכף הרגל ועד הראש, נרקבו ונמחקו מן ההיסטוריה…

יוסף לודן – אנרכיסט וסופר, נכתב בשנות ה50 של המאה ה20

מתוך הארכיון אנרכיסטי בגרמניה
 עיבוד ותרגום מיידיש – יגאל לוין ומרטין הייגה

102_104_AA

מבוא לאנארכיזם: תיאוריות סוציאל-אנארכיסטיות

y_2c455ac4היום בצהריים אנו ב'אחדות' מתחילים את השיעורים הפתוחים הראשונים של בית החינוך החופשי שלנו!
היום בשעה 13:00 בספרטקוס (בת-ים)
תרגום של המאמר 'עושות סדר מאנארכיזם' מאת בלאקברי (פורום revleft)

בלקברי: המאמר מרחיב בעיקר על אנארכיזם סוציאלי, תיאוריות אינדיווידואליסטיות לא קיימות כרגע במאמר ויכול להיות שיתווספו בהמשך.

אנארכיזם

מה זה אנארכיזם?
 אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת 'אנארכיה'. אנארכיה הינה אמירה פילוסופית לעולם המתנהל בהיעדר מנהיגים ומוסדות הכופים על הפרט כל-דרך שהיא. "היעדר אדונים וללא שליטים"  (מהו רכוש, פייר-ג'וסף פרודון) או במילים אחרות אנארכיזם היא השאיפה הפוליטית ליצירת חברה שמתנהלת באופן חופשי, בה הפרט שווה לחברו ושיתוף הפעולה בין הפרטים נעשה ברצון והסכמה. מכך, אנארכיסטים מתנגדים לכל מבנה ארגוני היררכי, בפרט המדינה וה'שוק-החופשי' (קפיטליזם), מתוך ההבנה שהתארגנות זו פוגעת בפרט ואינה נחוצה.

במילותיה של ל. סוזן בראון "האמונה הרווחת הינה שאנארכיזם היא תנועה אלימה ואנטי-מדינית, אולם אנארכיזם הינה גישה מאוד עדינה ומתוחכמת ומעט שונה מפשוט התנגדות למדינה ומוסדותיה. אנארכיסטים מבטלים את הרעיון שעל מנת ליצור סדר-חברתי זקוקים לכח וסמכות ובמקום מקדמים התארגנויות פוליטיות, סוציאליות וכלכליות על בסיס שיתוף באופן שאינו היררכי." (הפוליטיקה של האינדיווידואליזם)

המושג 'אנארכיה' מבין המושגים שמתקבלים, שלעיתים באופן תמים למדי, באופן שלילי מאוד, אפילו בתוך דיונים ומוסדות המתעסקים בפילוסופיה ופוליטיקה. לרוב המושג הזה מובן כ'כאוס' ו'בלאגן', ולכן הדעה הרווחת שאנארכיסטים מחפשים כאוס ובלאגן ורוצים להרוס את הציווילזציה האנושית ולהחזיר את העולם לחוקי הג'ונגל.

תהליך הצגת האנארכיזם כשלילי מגובה היסטורית. לדוגמה, במדינות בהן הממשל היה אדם יחיד (מונארכיה), המילים 'רפובליקה' ו'דמוקרטיה' יוחסו לכאוס בדיוק כפי אנארכיה, לבלאגן ושגעון.
אנשים בעלי אינטרס לשמר את המצב הקיים השתמשו בטיעונים של כאוס וחוקי הג'ונג'ל עוד בתקופות בהן שלטו בעלי אדמות, כנסיות ומלכים, על מנת להפחיד אנשים שאם אנארכיה או דמוקרטיה תתעצב בשטח יתחולל כאוס. או לפי ניסוחו של אריקו מלטסטה: "מכיוון שהדעה הרווחת הייתה שהעם זקוק להנהגה, מתוך הגיון שאנארכיזם, שמבטא היעדר של ממשל באשר הוא, יתקבל כדעה המקדמת חוסר-סדר" (אנארכיה). אנארכיסטים, מצדם, שואפים לשנות את משמעותה של המילה חזרה למקור, על מנת שאנשים ימצאו גישה פוליטית שתציג בפניהם את אי-היעילות של האיום והשימוש בכח והיררכיה.

האמת אנארכיסטים סוציאליסטים?
כן. כל אסקולות המחשבה האנארכיסטיות מנוגדות לקפיטליזם, מתוך ההבנה שהגישה הכלכלית הרכושנית (קפיטליזם) הינה גישה שמקדמת התארגנות היררכית, ניצול כח-עבודה וחלוקת משאבים לא-שיוונית. אנארכיסטים מתנגדים לרעיון ש'עובדים אינם יכולים לעבוד ללא מנהל שיחלק ביניהם את התמורה לעבודתם.' ומאמינים לרעיון ש'עובדים יקבלו על עצמם רגולציות ויחליטו בעצמם איך הכל יתנהל". ובכך ישחררו העובדים את עצמם מן "הכליאה הנוראית של הקפיטליזם" (וולטר דה-קלייר, אנארכיזם)

-רצוי להוסיף כי אנארכיסטים מתנגדים לכל סוג של גישה כלכלית המבוססת על ניצול עבודתו של הפרט, ז"א שחוץ מקפיטליזם, אנארכיסטים מתנגדים לפיאודליזם וסוציאליזם-מדיני וכו'

אינדיווידואליסטים כמו בנג'מין טאקר, יחד עם סוציאל-אנארכיסטים כמו פרודון ובאקונין כינו את עצמם 'סוציאליסטים'. הם עשו זאת מכיוון ש"כל עוד סוציאליזם היה מובן בתור מונח רחב וגנרי – המאמץ לביטול הניצול של העבודה למען רכוש פרטי(קפיטל) – האנארכיסטים צעדו יד-ביד עם הסוציאליסטים של התקופה" (מדע מודרני ואנרכיזם, פיטר קרופוטקין) או ע"פ טאקר "השורה התחתונה היא שסוציאליזם אומר שהעבודה צריכה להיות במעמד כשלעצמה" (אבולוציה והסביבה) טענה ש "זוג האסקולות הסוציאליות, מדינה-סוציאליסטית ואנארכיזם מסוגלות להסכים עליהן" (אנארכיסט רידר) על כן, ההגדרה הראשונית לסוציאליזם כללה בתוכה "כל אלו שהאמינו כי זכותו הקניינית של אדם על מוצר אותו יצר בעצמו" (לאנס קלאפטה, איין ראנד והשימור של ליבארטריאניזם)

בעצם, המשמעות של המילים הללו השתנתה עם השנים. כיום 'סוציאליזם' הינו מיוחס בלבד לסוציאליזם מדיני, מערכת של מדינה שכלל האנארכיסטים מתנגדים לקיומה.

סוציאל אנארכיזם

מה דורשים סוציאל-אנארכיסטים?
"במשותף לכל ההוגים הסוציאליסטיים, אנארכיסטים דורשים את הביטול של כלל המונופולים על ההון, עם דגש על בעלות ציבורית על האדמה וכל אמצעי הייצור, השימוש באלו חייב להיות אפשרי לכל, ללא יוצא מן-הכל. . .האנארכיסטים מייצגים נקודת מבט שהמלחמה כנגד הקפיטליזם חייבת להיות בו-בעת המלחמות בכלל המוסדות המאגדים כח פוליטי, מכיוון שהיסטורית ניתן לראות כי ניצול כלכלי והרתעה מדינית מאז ומעולם הלכו יד-ביד. הניצול של אדם ע"י אדם אחר והסמכות של אדם מעל אדם אחר הינן בלתי נפרדות אחת מן השנייה, והאחד הינו התוצאה של השני." (אנארכו-סינדיקליזם, רודולף רוקר)

מה הן האסקולות המוכרות באנארכיזם-סוציאלי?

סוציאל-אנארכיזם מחולק למספר זרמים מרכזיים –
מוטואליזם, קולקטיביזם, אינדיווידואליזם, קומוניזם וסינדיקליזם.
ההבדלים בין האסקולות אינם גדולים, מסתכמים בד"כ בהבדלים בצורות הפעולה.

אנארכו-סינדיקליסטים, כמו חבריהם הסינדיקליסטים, הם רוצים ליצור חברה תעשייתית ומאורגנת בהתאגדות עובדים. מכך, הסינדיקליסטים מקדמים איגודי עובדים שפועלים בדרכים לא היררכיות (דה-צנטרליזם) ושימוש בפעולה ישירה להשגת רפורמות תחת קפיטליזם, עד לרמה שיוכלו להחליף את הקפיטליזם.

לפי כך, אפילו תחת קפיטליזם, אנארכו-סינדיקליסטים מחפשים ליצור 'התארגנויות חופשיות של יצרנים חופשיים'. הם חושבים שההתארגנויות הללו יתפקדו בתור 'סביבה פרקטית אנארכיסטית' ולוקחים את מילותיו של באקונין בנוגע להתארגנויות, "לא רק רעיונות, גם יצירת הוכחות לעתיד" בתקופה טרום-מהפכנית.

(סוציאל)מוטואליזם- מבוססת על נוסח של שוק אנארכיסטי כאשר העובדים עצמם אחראיים ליצירת חוקי השוק ומוסדותיו. מקדמים את רעיון השוק בנוסח של דמוקרטיה ישירה, קוראים ליצירת שוק שלא יפעל למען אף קבוצת מיעוט ושהחלטות ורגולציות שוק יעשו ע"י העם ולא ע"י קבוצה נסתרת. הכלכלה המוטואליסטית אינה קפיטליסטית, אינה שואפת לצמיחה והינה "מתהווה ע"י כלל הקהילה, לא ע"י  נבחרים ובדגש לא למענם או למען אף פרט או מעמד, אלא למען הכלל. . .ללא ריבית. . .במיוחד בהלוואות, בלבד בשביל לכסות על סיכונים ועלויות" (צ'ארלס דאנה, פרודון ו'הבנק הקהילתי'). כלכלה שכזו אמורה להוות אלטרנטיבה לקפיטליזם ולניצול המעמדי המתחולל בזכות הקפיטליזם והמדינה, אמנם היא אינה מבטלת את השוק. "הצגת הרעיון המוטואליסטי לתוך מערך המזומן והאשראי וכאשר נציג זאת בכל העולם, במהרה יצמח אספקט חדש לערך העבודה, והעבודה תיעשה באמת בדמוקרטיה." הבנקים הללו יהיו בבעלות כללית של הציבור.

אנארכו-קולקטיביסטים רואים בפתרון הרדיקלי של הפסקת הרכוש-האישי של אמצעי ייצור בתור המפתח להפלת הקפיטליזם. אלו רואים שעם הזמן, ייגבר הצורך העולמי לייצור ובנוסף הצורך של הפרט בקהילה יהפוך לקריטי. בני האדם יחברו יחד, הכסף יעלם ובמקומו תעלה האקסיומה החברתית של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-קומוניסטים מאמינים בכך שהבסיס לכל חברה הינו הקהילה ואופייה, הבעלות הקומונלית של אמצעי הייצור ואמצעי הצריכה. האנארכו-קומוניסטים רואים בביטול המטבע כהכרחי לכל חברה אנארכיסטית. בנוסף, הם מסכימים על מילותיו של מקסים "כל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

אנארכו-אינדיווידואליסטים מאמינים בנוסח הסוציאליסטי ה'מקורי', כלומר, הם מאמינים בנוסף לכל כי תוצרו של אדם הינו רכושו האישי. מקדמים עקרונות של עצמאות, אינם רואים בהתארגנות חברתית קהילתית כפתרון סוציאלי, אלא כמטרייה שלמה של התארגנויות מן פרט שאינו מאוגד עד להתארגנויות קומונליות או התארגנויות מבוססות שוק. אנארכו-אינדיווידואליזם לעיתים נחשב כ'אנארכו-קפיטליזם' (אנטי-סטייט קפיטליזם) שאינה דיעה אנארכיסטית במהותה. אנארכו-אינדיווידואליזם מתחלק ל-2 גישות. הראשונה, שאין דרך יחידה ליצירת אוטופיה, לחלק ביטול השוק יעבוד יפה ולחלק דווקא קיום השוק. השנייה, סוציאל-אנארכיזם, לרוב מבוסס כלכלה מוטואליסטית, כאשר ישנן הנחות יסוד אלטרנטיביות מקפיטליזם על 'מהו רכוש' עם השמת דגש על כך שאמצעי ייצור הם אינם רכוש וכל מוצר אשר אינו בשימושך (הפרט) ונמצא בשימוש אדם אחר, על אף שימושך בו בעבר, זה אינו רכושך בעת שויתרת עליו (והפסקת לשאת אותו עליך או להשתמש בו).