אנרכיזם ורפואה במהלך מלחמת האזרחים של שנת 1936 בספרד

d4gsgb28sV4בזמן מלחמת האזרחים בספרד, הסינדיקט הרפואי של העיר ברצלונה (שאורגן בידי האנרכיסטים) תמך בשמונה-עשר בתי חולים (שישה מהם אורגנו או הוקמו בידי הסינדיקט עצמו), שבע-עשרה מרפאות, עשרים-ושניים בתי מרקחת, שישה בתי חולים לבריאות הנפש, שלושה פעוטונים ובית יולדות אחד. חדרי ניתוחים אורגנו בכל הערים המרכזיות.

לאחר שחולה היה קורא לסיוע רפואי, היה על הסינדיקט לשלוח אליו רופא ללא כל תשלום. הרופא לא היה יכול לסרב בלא סיבה מוצדקת והגיונית, והיה עליו לדאוג לאדם המבקש עזרה. כל השירותים הרפואים ניתנו בחינם, והדבר התאפשר הודות לכספים שנאספו כדמי חבר מחברי הסינדיקט והמועצות העירוניות. בסינדיקט האנרכיסטי הזה (שהיה חבר בקונפדרציה האנרכיסטית של ה- CNT) היו כ- 8 אלף חברים, ומתוכם 1020 רופאים, 3206 אחיות, 133 רופאי שיניים, 330 מטפלות בילדים, ו- 153 רוקחים.

הסינדיקט ניהל כ- 36 מוקדי רפואה ברחבי קטאלוניה ואיפשר גישה לרפואה בלא תשלום לכארבעה מיליוני אנשים. לסינדיקט לא היה מנגנון שליטה מרכזי. אחת לשבוע היו מתאספים יחדיו צירים מכל התחומים הרפואיים כדי לדון על הנושאים הכלליים ועל מנת לפתור בעיות שנגעו לכולם. כל גוף בסינדיקט היה אוטונומי, אך לא מתבדל. הגופים השונים ברשת הזאת תמכו ועזרו האחד לשני. מלבד אזור קטאלוניה, רפואה בחינם אורגנה בידי אנרכיסטים גם באיזורי אראגון ולבאנטה.

בתמונה: מבנה כנסיה שהוסב לבית חולים בידי אנשי הסינדיקט.

הרצאה על המהפכה הספרדית

לרגל המהפכה הספרדית ב-19 ביולי, התקיימה הרצאה ודיון על מסקנות ולקחים מהתנהלות המהפכנים בחצי האי האיבירי. ללימוד מההיסטוריה יש ערך פרקטי ורלוונטי בחשיבותו לימיינו בסוגיות מוסריות ובציפייה בהתמודדות עתידית מול הראקצייה.
האנרכיסטים עמדו בפני מספר דילמות עקרוניות, יש להעלות אחת חשובה אשר הועלתה בדיון. הבחירה שהייתה לאנרכיסטים הספרדים הייתה בין המהפכה לבין הצטרפותה לקואליציה האנטי פשיסטית ברשות – UGT, PSUE, CPS (הרפובליקנים – סוציאליסטים וקומוניסטים בראשות שלטון פרלמנטארי). התנאים לשיתוף הפעולה בקואליציה זו, העמידו סטירה ערכית עמוקה שלא ניתן היה לגשר עליה:
הצטרפותם והשתתפותם של האנרכיסטים (שחדלו להיות כאלו בכניסתם) בשלטון הפרלמנטארי, הכינו את הקרקע לשחזור הכפייה. אותם אמצעים, כמו כוח וכפייה, בפקודת סמכות ריכוזית שהאנרכיסטים עצמם התנגדו לה, הפכו לכלי בידי מהפכנים אנרכיסטים שהצטרפו לממשלה כנגד המהפכה עצמה. דוגמה לכך הייתה בכהונתו של המהפכן אנרכיסט גרסיה אוליבר (חבר CNT – FAI ואנרכיסט רדיקלי מאוד) כשר המשפטים בממשלה הרפובליקנית. אחת הרפורמות על שמו, להקמתם של מחנות ריכוז לטיפול בעריקים, שימשו כנשק פוליטי כנגד הכוחות המהפכנים שהצטרפו בהתנדבות והוקצו למלחמה תחת מנגנון הצבא הרפובליקני (אחרי שעברו מליטריזציה בכוח). כאשר אחוזי העזיבה של אותם מתנדבים ביחידות מיליציה לשעבר נסקו בעקבות הכפייה, הפכו האנרכיסטים רבים לעריקים שיש לתפוס ונכלאו אלפים.
הערך האישי והייחודי של אנשים בעלי רקע אנרכיסטי שהפכו לשרים בממשלה, לא עמד ככלי אפקטיבי כנגד שיחזור עריצות והכפייה, כי זאת מאפיינת את התנהלות המערכת. כאשר אדם עושה במערכת מדינית שימוש, הוא יכול רק לשחזר את אותם התנאים שמאפיינים את השיטה. המפתח לשינוי לא רק טמון באישיות האדם, לכן אין להתפשר על מבנה חברתי\פוליטי שלא מפריד בין האמצעים למטרות שרוצים להשיג.

הלקח שיש ללמוד ממנו הוא שאין לאנרכיסטים חברים בין הקומוניסטים האוטוריטרים והסוציאליסטים הממלכתיים. האנרכיסטים צריכים לסמוך רק על הכוח והיכולות שלהם.

– מזכיר הארגון

OtE0uMQBf78

מהפכה הספרדית הגדולה

היום, לפני 77 שנים, ב- 17 ביולי, פרצה מלחמת האזרחים בספרד. תוך מספר ימים נעשתה המלחמה למהפכה הספרדית הגדולה, לאחר תבוסתו של הצבא הספרדי בקטלוניה ומדריד (ב- 19 ביולי). כבוד וזכרון למהפכנים הספרדים!
Viva la CNT
Viva la FAI
Viva la Anarcosindicalismo

1002106_494188880671863_872070130_n