עומדות מול מתקפת דאע"ש – סולידריות עם הנצורים בקובני

10632845_881710965187423_4341435713496101175_n

*** שימו לב! האירוע נדחה ליום שישי 17.10 ***

האזור האוטונומי הכורדי סביב העיר קובני, בצפון סוריה, עומד בפני מתקפה מצד כוחות המדינה האסלאמית (דאע"ש). לאחר שהשתלטו על אזורים נרחבים בעיראק ומזרח סוריה, ותפסו שלל עצום של נשק וציוד צבאי אמריקני מידי צבא עיראק המתפורר, פלשו כוחות דאע"ש לאזור קובני באמצעות אלפי לוחמים ועשרות טנקים ותותחי ארטילריה. דאע"ש כבשה כמעט את כל האזור, ומעל 150,000 פליטים מן הכפרים סביב קובני נסו צפונה. קובני נותרה עומדת, ועליה מגינות מיליציות 'יחידות ההגנה העממיות' ו'יחידות ההגנה הנשיות' (YPG/YPJ) הכורדיות. אלה הן חלק מן הפרויקט החברתי המתקיים בשטחים הכורדיים בשנים האחרונות, לכונן חברה מבוזרת המתנהלת בדמוקרטיה ישירה בלתי-מדינתית. מגיני/ות קובני חמושות בנשק קל בלבד. הקרבות סביב העיר נמשכים כבר מספר שבועות, והמגינים מצליחים למנוע את כיבוש העיר למרות יחסי הכוח. פעולת ההפצצה של ארה"ב הינה סמלית בעיקר, במספר גיחות בודדות; ואילו הכוחות הטורקיים הגדולים מוצבים מצפון לגבול וצופים בשוויון-נפש על הנעשה.

אנו איננו מצפות שארה"ב, טורקיה ויתר מדינות נאט"ו – אשר תומכות ואף מחמשות כוחות סוניים-פודמנטליסטיים-שובניסטיים באזור – יצילו את קובני. אך יש כוחות כורדיים אשר מבקשים להגיע לקובני ולסייע בהגנתה: כוחות YPG/YPJ מרוג'אבה (כורדיסטן הסורית), כוחות ה'פשמרגה' הכורדיים-העיראקים, וכוחות של מפלגת הפועלים הכורדית (PKK).

ביום שישי, 17 באוקטובר, נעמוד מול שגרירות טורקיה (רח' הירקון 202, תל אביב) ב 9:30 בתל-אביב ונדרוש מן המדינה הטורקית:

– לפתוח את אזור הגבול עם קובני למעבר כוחות להשתתפות בהגנה על העיר, מבלי 'לסנן' את הגורמים החביבים והלא-חביבים עליה.
– לאפשר מעבר ציוד, סחורות, נשק ותחמושת לקובני, ללא סינון והגבלה.
– להפסיק את דיכוי הפעילים והמפגינים הכורדים בטורקיה, ולאפשר להם לקיים פעילות סולידריות ותמיכה במובלעת הנצורה.

לאירוע בפייסבוק

האוטופיה הכורדית / יגאל לוין

הרוז’בה - הכורדיסטן הסורי (בצהוב)

הרוז’בה – הכורדיסטן הסורי (בצהוב)

אי-שם, לא הרחק מארצנו, שוכנת בצפון סוריה ארץ הרוז’בה (Rojava) או המערב, בתרגום מכורדית. בזמן שסוריה נקרעת ומשוסעת במלחמת האזרחים הנוראית וההרסנית, התארגנו תושבי הרוז’בה, הכורדים הסורים, לפדרציה עממית נטולת גוף מדיני, מאורגנת בצורה מבוזרת והדוגלת בניהול עצמי ובדמוקרטיה ישירה. במסע הקרבות גם נגד הממשל הסורי האסאדיסטי וגם נגד תנועות אסלאמיסטיות אחרות, אין הם מצפים לעזרה או חפצים בעזרה מאף אחד בעולם, והם ממשיכים לבנות את ארצם הלאה.

המאכנו הכורדי

הכל התחיל כאשר עבדוללה אג'לאן (המכונה "אפו"), מנהיג הכורדים האגדי, נחשף במהלך היכלאו בצינוק (הוא כלוא גם כיום) הטורקי לכתביו של מארי בוקצ'ין, אנרכו-קומוניסט אמרקני, אדם אגדי לא-פחות. אג'לאן, שהיה מרקסיסט משכיל, שינה אט-אט את תפיסתו ואימץ רעיונות חדשים, לא אוטוריטריים, הקרובים מאוד לתפיסות האנרכיסטיות. את התפיסה החדשה שלו אפשר לראות ב- "קונפדרליזם הדמוקרטי" (Democratic Confederalism), שמבוסס על עבודתו של בוקצ'ין "משמעותו של הקונפדרליזם" (The Meaning of Confederalism).

עבדוללה אג'לאן (המכונה "אפו")

עבדוללה אג'לאן (המכונה "אפו")

כתביו ותפיסתו החדשה של אג'לאן השפיעו רבות על הכורדים הטורקים (מפלגת הפועלים של כורדיסטן – PKK) והכורדים הסורים (המפלגה הדמוקרטית המאוחדת – PYD), שגם נטשו את התפיסות המרקסיסטיות ועברו לתפיסת "הקונפדרליזם הדמוקרטי". ואם מפלגת הפועלים של כורדיסטן נמצאת במחתרת ובלחימה נגד המשטר הטורקי, למפלגה הדמוקרטית המאוחדת היתה הזדמנות פז לממש את תפיסותיו של "אפו" במציאות.

התנועה למען חברה דמוקרטית – TEV-DEM

לאחר התמוטטות משטר אסאד בכורדיסטן הסורית, התארגנה רשת אופקית המנוהלת באופן עצמי. המפלגה הדמוקרטית המאוחדת – PYD לא נמצאת בשלטון באופן המקובל במדינה עם שלטון ריכוזי, אלא משחקת תפקיד של נציגה פוליטית ברשת רחבה הנקראת "התנועה למען חברה דמוקרטית" (או בכורדיתTevgera Civaka Demokratîk – TEV-DEM), האחראית לניהול מוחלט של האזור.

רשת TEV-DEM כוללת גם ארגונים פוליטים וגם ארגונים תרבותיים וכלכליים, איגודי עובדים, בתי ספר, תנועות נשים ועוד. הניהול העצמי מאורגן דרך קומונות עירוניות, ובראש כל קומונה ישנה מועצה עממית (או בכורדית mala gel – בתי עם), המורכבת מנציגי המועצות שנבחרו בהצבעת תושבי הקומונות. מועצות אלה משמשות גם כבתי דין ובוררות. כל מועצה בוחרת גם ציר לגוף המאחד של הקומונות – "הקונגרס העממי של כורדיסטן המערבית". אף שרשת

המפלגה הדמוקרטית המאוחדת

המפלגה הדמוקרטית המאוחדת

TEV-DEM מזכירה למדי את האלטרנטיבות שמציע הרעיון האנרכיסטי, היא עדיין אינה נעדרת שלטון בצורה מוחלטת.

אחת הלוחמות מציינת: "איננו מעוניינים במדינה כורדית, אף שהכול חושבים כך. אנו מאמינים כי רעיון מדינת הלאום אינו אלא דרישה אנטי-דמוקרטית בימינו ובזמננו, וההיסטוריה של העת האחרונה מעידה על כך", כך אמרה. "לחלופין, אנו קוראים לאוטונומיה דמוקרטית, בה העם הכורדי מנהל את ענייניו בעצמו, באופן דמוקרטי וקולקטיבי, בלי כל קשר למדינה הסורית או לכל מי שיתפוס את עמדות הכוח שלה בעתיד הקרוב".

אנו יכולים לראות עקרונות מרכזיים של רשת זו בחלקו השני של המסמך «The Project for Democratic Self-Governance in Western Kurdistan», המבוסס על רעיונותיו של עבדוללה אג'לאן (ומארי בוקצ'ין אשר ממנו הושפע). החלק הראשון של המסמך מבקר בחריפות את הלאומנות הערבית בפרט ואת רעיון מדינת הלאום בכלל. לטענת ה-PYD הרעיון הזה כבר נכשל אפילו ביבשת שבה נהגה במקור – אירופה, ואילו בסוריה אין כל אפשרות להקים מדינה לאומית. לכן זונחת ה- PYD אפשרות של הקמת מדינה לאומית כורדית לטובת הרעיון של פדרציה עממית רחבה המבוססת על "הקונפדרליזם הדמוקרטי" של אג'לאן. מעניין גם לציין שלמרות הגישה הדיאלקטית כלפי ההיסטוריה (סעיף 8), אנשי ה- PYD אינם מטריאליסטים או פוזיטיביסטים (סעיף 7).

אחת הפסקאות של המסמך אומרת, "אנו, האנשים מהאזורים הדמוקרטיים המנוהלים-עצמאית, כורדים, ערבים, אשורים, טורקמנים, ארמנים וצ'צ'נים, מכריזים מרצוננו החופשי, על הבטחת צדק, חירות, דמוקרטיה וזכויות נשים וילדים, בהתאם לעקרונות האיזון האקולוגי, חירות הדת והאמונה, ושוויון ללא אפליה על רקע גזע, דת, אמונה או מגדר, מתוך מטרה להכשיר את הקרקע הפוליטית והמוסרית לחברה דמוקרטית, כדי לתפקד תוך הבנה וקיום הדדיים מתוך הגיוון הקהילתי, וכיבוד עקרון ההגדרה העצמית והזכות להגנה עצמית של כולם." בהמשכה, "האזורים האוטונומיים שנמצאים תחת הניהול העצמי הדמוקרטי אינם מכירים ברעיון מדינת הלאום או המדינה המבססת מרותה על סמך כוחות צבאיים, דתות ושלטון ריכוזי".

מבין העקרונות ש TEV-DEM מכריז אנו רואים:

  1. הפרדת החברה מהדת.
  2. איסור על נישואין מתחת לגיל 18.
  3. זכויות נשים וילדים חייבים להיות מוכרים, מוגנים ומוחלים.
  4. איסור על מילת נשים.
  5. איסור על ריבוי נישואין (פוליגמיה).
  6. על המהפכה להתחיל מלמטה, ולהיות בת-קיימא.
  7. חופש, שוויון, שוויון הזדמנויות ואי-אפליה.
  8. שוויון בין גברים לנשים.
  9. כל השפות המדוברות בידי העם צריכות להיות מוכרות, וערבית, כורדית וסורית הן השפות הרשמיות.
  10. להעניק תנאים הוגנים לאסירים ולהסב את בתי הכלא למוסד שמטרתו שיקום ושינוי.
  11. לכל אדם יש הזכות לחפש מקלט, ופליטים לא יושבו בלא הסכמתם.
על הבאנר רשום, "כורדים לא מכירים שום גבולות" - התנועה למען חברה דמוקרטית - TEV-DEM

על הבאנר רשום, "כורדים לא מכירים שום גבולות" – התנועה למען חברה דמוקרטית – TEV-DEM

ניתן לציין שכל העקרונות הללו הם האידיאלים של האנרכיסטים, ואפשר למצוא אותם במהפכות הגדולות שבהן התנועה האנרכיסטית הייתה מעורבת. עקרונות אלו פרוגרסיביים מאוד ללא ספק.

סעיף 10 של המסמך מכריז על זכותן של הקומונות להגנה עצמית כחלק מחברה שוויונית ודמוקרטית. לפי סעיף זה, מוסדות ושיטות כמו מדינה או קפיטליזם מהווים סכנה ממשית לקיום חברה אזרחית חופשית. אך בסעיף 6 מצוין שזכויות אינדיבידואליות אינן נוגדות זכויות הקולקטיב, ולכן אנשים שמכבדים את עצמם חייבים להגן על זכויותיהם באופן קולקטיבי. מימושן במציאות של עקרונות אלו הם המיליציות של YPG ו- Asayish.

הגנת המהפכה – YPG ו- Asayish

יחידות ההגנה העממיות (בכורדית: Yekîneyên Parastina Gel, מוכרת בקצרה כ-YPG ) הן מיליציה עממית רחבה הכוללת כ- 60,000 לוחמים ולוחמות (מתוך כארבעה מיליון תושבי כורדיסטן הסורית). חשוב להדגיש שגיוס למיליציה נעשה רק בהתנדבות ואין שום חוק הכופה גיוס חובה. גם את המפקדים הלוחמים בוחרים בצורה דמוקרטית על ידי הצבעה. במיליציה ישנן גם הרבה לוחמות, ויחידות שלמות מורכבות רק מנשים. ה-YPG נלחם נגד כוחות

יחידות ההגנה העממיות

יחידות ההגנה העממיות

המשטר הסורי וגם נגד האופוזיציה, וכעת גם נגד אסלאמיסטים מארגון דאע"ש. על האפקטיביות של המיליציה מצביעה העובדה שדאע"ש, שהצליח להביס צבאות סדירים של עירק (המצויד בנשק חדיש מארה"ב) ושל סוריה (המצויד בנשק חדיש מרוסיה), לא מצליח להשתלט על כורדיסטן הסורית וחווה רק הפסדים בקרבות עם YPG. והדבר מזכיר מאוד את הצבא השחור של האנרכיסטים באוקראינה – המאכנוביסטים שנלחמו בשנים 1917-22 בכל צורות המשטר, בין אם היו אלו הלבנים, הבולשביקים או הלאומנים האוקראינים.

מלבד יחידות ההגנה העממיות, ישנה גם מיליציה קטנה יותר הנקראת Asayish, ותפקידה הוא לשמור על הסדר. יש להדגיש שבניגוד למשטרה (גוף מקצועי הכפוף למעמד השולט במדינה), Asayish הוא גוף התנדבותי שמורכב מהתושבים עצמם. משמרת התנדבות אורכת 12 שעות. לאחר ייסוד המיליציה, מידת הפשעים באזור נעשתה לאחת מהנמוכות בסוריה בתקופה זו

מתנדבים ב Asayish

מתנדבים ב Asayish

.

היחידות האלה אינטרנציונליסטיות לכל דבר, אינך חייב להיות כורדי על מנת להתנדב. יש גם הרבה ערבים, טורקים, עירקים ויזידים (שנמלטו מהדיכוי של האסלאמיסטים מדאע"ש) שנלחמים בשורות YPG ו- Asayish.

תנועות נשים ו- TEV-DEM

אחד מן ההישגים המשמעותיים שיש לציין במהפכה הכורדית הוא המאבק והשחרור של הנשים. הנשים מכורדיסטן הסורית מאוגדות בארגון Union Star הדואג לשמירה על מעמד שווה בין גברים לנשים. במועצות של TEV-DEM ובקומונות, אחוז הנשים חייב להיות 40% מול 40% גברים (והיתר של אלו שנותרו, נשים או גברים). מנהיגת הארגון אסיה עבדולה מציינת שלאחר המהפכה ושחרור האזור משליטתה של

 נשים ב YPG

נשים ב YPG

המדינה הסורית, מידת החופש ויכולת ההתבטאות של הנשים הכורדיות עלתה. חשוב גם לציין שזהו האזור היחיד שבו אישה שווה לגבר, בניגוד לתנועות ואזורים אסלאמיסטיים אחרים או מדינות שמרניות אחרות במרחב. התנועה הנשית נלחמת גם בתופעת ריבוי הנישואין, מילת הנשים, נישואי קטינות וקטינים, וזוועות נוספות שרווחות בשטח. לפי מילותיו של אלדר חליל (חבר ב-PYD ), כל אלו הם הישגים של המהפכה, והאיום המרכזי נובע מאסלאמיסטים בארגונים כמו דאע"ש (שמנסה להשתלט על האזור). הוא גם ציין שהמיליציות לא יתנו לשום כוח, בין אם כוח מדיני, דתי או אחר, להשתלט על האזור ולשלול את חירותם של האזרחים.

לבד מול כל העולם

האם יש עתיד למהפכה הכורדית? מצד אחד אנו רואים מוסדות מדיניים או דתיים כמו הצבא הסורי או דאע"ש, המנסים להשתלט על הרוז’בה ולכובשה. מצד שני ישנן גם תנועות כורדיות אוטוריטריות שגם היו שמחות לראות את המהפכה נכשלת, כמו הכורדים העירקים והצבא הפרו-אמריקני שלהם – הפשמרגה (בכורדית: Pêşmerge) ששואפים להקים מדינה כורדית באזור. האם לא תבוא ריאקציה מבפנים? הרי ביורוקרטיה של איגודי עובדים, תנועות נשים ומפלגות יכולה בקלות לחסל ביום אחד את האוטופיה הכורדית ולהקים מדינה באזור, יחד עם כל הכרוך בה – דיכוי, שעבוד, חלוקה מעמדית, סקסיזם ודיכוי כלפי נשים.

לוחמות כורדיות אחרי ניצחון על פולשים מדאע"ש

לוחמות כורדיות אחרי ניצחון על פולשים מדאע"ש

לא קל לחזות מה יקרה. מה שכן בטוח, הוא שהנסיון המהפכני הכורדי הוא דוגמה למופת של נסיון לממש עקרונות ואידיאלים אנרכיסטיים במציאות, ויש לנו עוד לא מעט ללמוד מהם. במיוחד באזורנו, בפלסטין הכבושה (וכוונתי היא לאזור הגיאוגרפי), יחד עם טירוף הפולחן הלאומי והפתרונות בסגנון מדינה אחת או שתי מדינות. האם הכורדים לא מנסים לרמוז לנו משהו? לא צריך מדינות בכלל! צאו מן המבוי הסתום הזה! השאלה היא האם נקשיב להם או לא.

נ.ב. ארגון "אחדות" נמצא בקשר עם האנרכיסטים הכורדים שמשתתפים במהפכה זו. מדובר בפורום האנרכיסטי הכורדי (KAF)