22 שנות שלילת חירות בגלל קיום יחסי מין

11124429_1456535151308307_379302847_n

ג'ניפר פיטצ'ר

מורה בת 30 מפלורידה (ג'ניפר פיטצ'ר) נשלחה ל- 22 שנים בכלא בגלל קיום יחסי מין עם שלושה תלמידים שלה, בני 17 כל אחד. אני חוזר על זה, 22 שנות מאסר!!! רק להזכירכם שאנדרס בריוויק, הרוצח מנורבגיה שטבח בכמעט מאה איש, מרביתם בני נוער, קיבל 21 שנות מאסר.

כן, זה קורה בארצות הברית "הדמוקרטית" למופת. וזה מטריף עוד יותר לאור העובדה שזה מתרחש בשעה שהממשלה מאשרת נישואים חד מיניים לקהילת הלהטב"ק (האם שמתם לב, אגב, לזמן הרב שהתקשורת בארץ מקדישה לעניין אישור הנישואים הגאים, בשעה שלא פורסמה כאן אף ידיעה אחת על המקרה הזוועתי הזה?). הממשלה לא נתנה שום "אישור" או שום טיפה של חירות, אלא מזכירה לך שהיא שולטת בך. היא שולטת בשלטון טוטאלי וכלל-עוצמתי. שלטון ביולוגי, אם אפשר לומר, כי היא זאת שקובעת את המיניות שלך, את רמת הפתיחות שלך לזולת, את היכולת והרצון שלך לחיים פרטיים ואינטימיים. היא יכולה בשניה אחת לתת וגם בתוך שניה אחת ליטול בחזרה.

גוף האדם (ובמקרה הזה, גוף האישה) הוא גופו של האדם ורק הוא יחליט מה הוא עושה איתו. כך גם עם המיניות והיחסים בין בני האדם. בני 17? הם ילדים מסכנים? ילדים? מה "כבוד" השופט מחרטט לעזאזל? בעולם המערבי כיום, נוער בגיל 17 מנהל חיי מין וחוויות מיניות אינן זרות לו. ואם הם בני 18 זה כן בסדר? הביורוקרטיה הקרה של מפלצת ה"מדינה" יודעת היטב כיצד לנשל את חירותם של בני האדם, וגם נכנסת לתחתונים שלהם לפני זה.

חירות לג'ניפר פיטצ'ר! מוות למפלצת המדינית!

יגאל לוין

שולטים בך / פייר-ז'וזף פרודון

Pierre-Joseph-Proudhon-14-10
שולטים בך – מה פירושו של דבר? מפקחים עליך מקרוב, בולשים אחריך, מנהלים אותך, מסייגים אותך בחוקים, מתקנים תקנות להצר צעדיך, כולאים אותך, מורים לך את הדרך ללכת בה, מטיפים לך, בודקים אותך, אומדים אותך, מחשבים את ערכך, נוזפים בך, מפקדים עליך. וכל אלה עושים יצורים אשר אין להם זכות לעשות כך, יצורים ללא דעת וללא מידות טובות.

שולטים בך – הווה אומר: בכל מעשה אתה עושה, בכל עסק מעסקיך, על כל צעד ושעל שלך רואים ורושמים אותך, פוקדים אותך, סובבים אותך בתעריפים וחותמות, מודדים אותך, ממספרים אותך ומטילים עליך מס, נותנים לך תעודה, היתר ורשות, מעירים הערות עליך, תובעים אותך לדין ומטילים עליך איסורים, מתקנים אותך, מייסרים אותך, ומענישים אותך. באמתלה של תועלת הציבור ובשם ענינו של הכלל מטילים עליך ארנונות, מאמנים אותך, גובים ממך כופר-נפש, מנצלים אותך, שמים עליך מונופולים, מועלים בך ומוצצים את דמך, מאחזים את עיניך וגוזלים אותך.

ואם גילית שמץ של מרי והשמעת הגה של קובלנה, מרסנים אותך, מחזירים אותך למוטב, גוערים בך ומציקים לך, עורכים עליך ציד ומתעללים בך, מכים אותך, משקיטים אותך, כובלים את ידיך ואת רגליך, שמים אותך בכלא, יורים בך, מפציצים אותך, שופטים אותך, קונסים אותך, מגרשים אותך ומקריבים אותך, מוכרים אותך ובוגדים בך, ובשביל שתתמלא סאתך עושים אותך לצחוק ולועגים לך, מגדפים אותך ומחללים את כבודך.

זוהי הממשלה, זה הצדק שלה וזה המוסר שלה! וכמה משונה הדבר, שיש עוד דמוקרטים בקרבנו המבקשים ללמד זכות על הממשלה, ויש עוד סוציאליסטים הבאים לתמוך בתועבה הזו, בשם החירות, השוויון והאחווה. איזו צביעות.

התרגום לעברית פורסם בראשונה בחוברת "אלטרנטיבה" שראתה אור בשנת 1974.

סדנת "איך לקרוא (פוליטית) את תלוש השכר שלך"

ב-2 ביולי 2015 קיימנו סדנת "איך לקרוא (פוליטית) את תלוש השכר שלך" בבר קיימא בתל אביב. תודה לכל מה שהגיעו לסדנה!

בסדנה למדנו מהן זכויותינו החוקיות העיקריות כעובדים וכיצד לזהות שלא קיבלנו את המגיע לנו. בנוסף, ראינו כיצד זכויותינו החוקיות הושפעו מההיסטוריה של המאבק המעמדי ושל הסדרים בין-מעמדיים שונים.

לקבלת עדכונים לגבי אירועים וסדנאות נוספים בעתיד, שילחו לנו מייל לכתובת: ispaunity@gmail.com

20150702_203259 20150702_194655

מחאה עממית בארמניה

1-Заглавная
כבר יותר מחודש מתרחשת מחאה עממית בארמניה. בעיקר בעיר הבירה ירבאן. בנסיון לשפוך אור על המתרחש אנו מביאים לכם תרגום לעברית של ראיון אשר נערך על ידי אתר רוסי עם קבוצה של פעילי שמאל אנטי-סמכותני המשתתפים במחאה בירבאן. הראיון נערך לפני שלושה ימים. קישור: http://openleft.ru/?p=6456

הבהרות:
* הנושא האנטי קולוניאלי – הכוונה להתנגדות למדיניות הקולוניאלית של רוסיה בארמניה. בין היתר רוסיה מחזיקה בסיסים צבאים בארמניה ומשפיעה על כלכלתה.

* הצברה – שליטה ציבורית דמוקרטית על אמצעי היצור.

שאלה:
רוב העוקבים ברוסיה – גם הליברליים שביניהם וגם כאלה הפרו-קרמלין – תופסים את המתרחש בירבאן במסגרת המוכרת של ״מיידן״ מתמשך (המחאה האוקראינית), כלומר, מחאה בה ככלל אין משמעות לדרישות קונקרטיות או כהתרחשות שהיא חלק מההגיון הגיאופוליטי הכללי של עימות בין רוסיה למערב. האם זה נכון?

תשובה:
זה התחיל כמחאה חברתית. היה תכנון לעלות את תעריפי החשמל ב40 אחוז, בזמן שברשימת ההוצאות של רשתות החשמל הארמניות, שהיוו הגורם לחוב שהצטבר, בהוצאות אלה היו כלולות תשלומים עבור שכירות רכבי יוקרה להנהלה, בזבוזים אבסורדיים על פרסומות ושירותים משפטיים. הדבר עורר אי נחת המוני וב20 במאי אנשים יצאו לרחובות בדרישה לא לאפשר העלאת מחירי החשמל. למרות זאת, ב17 ביולי החליטה הוועדה לשירותים ציבוריים לעלות את המחיר, אמנם לא ב40 אחוז, אלא ב16.7 אחוז. האנשים בזמן הזה כבר הספיקו להתארגן באופן אצמעי במידה מספקת כדי לדחות את התנאים האלה ולהמשיך לדרוש הקפאה של תעריפי החשמל.

לאחר דיכוי אלים של ההפגנה ב23 ביוני המחאה החלה לקבל אופי פוליטי. באותו ערב כעשרת אלפים אנשים יצאו לרחובות. ברגע ההוא זו כבר הייתה מחאה לא רק נגד גזל ושחיתות (וביטול העלאת מחירי החשמל), אלא גם נגד אלימות משטרתית והפקרות שלטונית. כל הזמן הזה הנושאים של הסכמי המכס, או האיחוד האירופי, או הבסיסים הצבאים הרוסים בכלל לא עלו. לא היו הודעות רשמיות או סיסמאות אשר ישירות או בעקיפין העלו את הנושאים האלה. הסיסמא שערוצי התקשורת הרוסיים מצוטטים בהתלהבות ״אנחנו הבעלים של ארצינו״ מזמן הפכה לסיסמא מסורתית בפעולות של האופוזיציה – הסיסמא מופנית לשלטונות ארמניה ולא לרוסיה.

אפשר להבין לגמרי את העניין שמתעורר בציבור ברוסיה, הן הליברלי והן הפרו-קרמלין. הרושם הוא שהמתרחש בארמניה לא מעניין אף אחד אלא אם כן ניתן לנצל אותו לאינטרסים פוליטיים. אם זאת, תשומת הלב מצד התקשורת המערבית יצרה תגובה מתגוננת אצל המוחים. נוצר רצון לעשות כל שאפשר כדי ״להיות מובן נכון״ (מה ששיחק לידיו של השלטון המקומי). כל ביטוי אנטי-רוסי מושתק עכשיו וזה נכון גם לגבי ביטוים פרו-אירופיים. והתוצאה היא שכל נושא גיאופוליטי, שגם ככה היה מוחלש, איבד כל סיכוי להכנס לסדר היום של המחאה.

שאלה:
האם תוכלו לתאר את הרכב המחאה?

תשובה:
המחאה היא בעלת אופי המוני. באים הרבה אנשים מערים אחרות בארמניה. הפגנות מקבילות התרחשו בערים גיורמה, ואנאדזורה, סיסיאנה. במחאה מיוצגות קבוצות עם תפיסות פוליטיות מגוונות: מימנים שמרנים עד מיעוט אנרכו-קומיניסטים ופמיניסטיות. הימנים עדיין מהווים רוב ברור. בקבוצה המתאמת ישנם חברי מפלגה ימנית קיצונית ״אייזן״ ושל תנועה פוליטית ״אסיפה מכוננת״. בעיקרון, אין בארמניה נסיון בארגון אנטי-סמכותני של מחאה המונית, לכן, בין היתר, לא הייתה התנגדות או התמרמרות מהשיטות שלהם.

לא ניתן להגיד שהקבוצה המארגנת שולטת בכל מהלכי המחאה. היא מתעסקת בעיקר בתקשורת עם המשטרה ועיתונאים. אם כי לא חסרות להם אמביציות. הם מארגנים מדי פעם משהו בסגנון ״דיון ציבורי״, שבמהלכו הם מודיעים על ההצעות שלהם בעזרת מערכת הגברה ותוך שימוש בקבוצת תומכים יוצרים רושם של הסכמה. למרות שלפעמים האנשים מצליחים להביע את אי הסכמתם בצעקות או בפעולה.

שאלה:
איך, נכון לעכשיו, מתפתחים הדיונים בקשר לאסטרטגיה של התנועה – להמשיך ללחוץ על הממשלה לבצע את הדרישות או לא לשאת ולתת עם הממשלה יותר?

תשובה:
גם להתעקש על ביצוע הדרישות על ידי הממשלה וגם לא לשאת ולתת עם הממשלה הזאת יותר. סגן מפקד המשטרה ומפקד המשטרה בירבאן הציע כמה פעמים למוחים ליצור משלחת נציגים למשא ומתן עם הנשיא. כל פעם ההצעה הזאת נדחתה על ידי המוחים. הלך הרוח הוא כזה שאין על מה לדון: או שהמחאה נמשכת או שהנשיא מודיע בשידור חי על החלטה לא לעלות את מחירי החשמל.

שאלה:
איזה תפקיד משחק השמאל בתנועה? עד כמה עמדתכם בולטת ונענית?

תשובה:
באחת מהפעולות (19 ביוני) היה נסיון ליצור בלוק אנרכיסטי אוטונומי, חילקנו פליירים עם הצהרה. באותו יום כמה מהאנשים בקבוצה שלנו עוכבו על יד שוטרים על אזרחי מחוץ לשטח כיכר החירות, שבה נערכה העצרת (חוץ מזה לא עוכבו אנשים עד 22 ביוני). כל הדגלים שלנו הוחרמו.

המשטרה ניסתה בכל מיני דרכים להתסיס את המוחים נגד איזשהם אנרכיסטים, אשר כאילו מנסים להוליך את המחאה מחוץ ל״גבולות החוק״. כמה פעמים סגן מפקד המשטרה וו.אוסיפיאן הזהיר מפרובוקציות אפשריות של אנרכיסטים. למרות כל זה הצלחנו למשוך איזושהי תשומת לב בשטח ולהפיץ את עמדתינו לגבי ההצברה של רשת החשמל הארמנית.

פעולות סולידריות התרחשו בקייב, באקו, טביליסי ואיסטמבול אשר אורגנו על ידי קבוצות שמאל מקומיות. זה היה מקרה חסר תקדים בשבילינו של סולידריות בינלאומית.

על סדר היום שלנו עכשיו זה דמוקרטיזציה של המחאה, תעמולה מלמטה והרחבת רשימת הדרישות: נושא אנטי-קולוניאלי והצברה של רשת החשמל.

תורגם: גבי ויינרוט

"שופליפטרית" זאת לא מילה גסה

q-8qZfVxvQ4

קבלו את ה"שופליפטר" – המדריך המלא לשחרור מזון או בגדים מחנויות מאת כתבתנו היקרה, שמעדיפה להישאר אנונימית. כך לא תצטרכו לשלם יותר סכומים מופרכים לחלאות הקפיטליסטיות ותוכלו להתקיים עוד יותר בכבוד.

כמה עובדות גיאופוליטיות לטיהור האווירה והשקטת המצפון

משקפי שמש נורמליים יכולים לעלות משהו כמו בין 500 ל1500 שקל, אבל הרשתות הגדולות קונות אותם במחירים מצחיקים של לא יותר מכמה עשרות שקלים. מחיר של בגד שמיוצר במזרח הרחוק יכול להגיע לפעמים גם לסכום של 3 שקל לחולצה ו5 שקל למכנס. בזמן שהאחים והאחיות שלכן בעולם השלישי סובלים מהגלובליזציה, אתן בסך הכול הפראייריות של הקפיטליזם. לא חראם? תחשבו לבד מי הפה הגנב האמיתי.

יש גם קטע מוסרי פה. בגדים ואוכל (במיוחד אוכל!) הם צרכי יסוד שלנו. בלי זה אנחנו פשוט לא יכולות להתקיים. זאת אומרת שהקפיטליזם מכריח אותנו ללכת ולמכור את הזמן שלנו ואת העבודה שלנו בשביל שנזכה בחזרה בניירות צבעוניים או בעיגולי מתכת שנחליף באוכל או וואטאבר. זה לא נשמע לך דבילי? לא נשמע כמו שעבוד? אם זה כן, קומי ולכי לסופר הקרוב ותקחי לך את מה שמגיע לך בחינם!

הכנה לפעולה, היכרות עם אמצעי הבטחון וחנויות בגדים

לפני שיוצאות ל"קניות" כדאי לעשות מחקר על החנות שאת רוצה. מי הם המוכרים, כמה יש בכל משמרת ומתי יש בחנות הרבה לקוחות. בדרך כלל החנויות מלאות יותר בסוף שבוע ובחגים וככה אפשר לפעול יותר בקלות. בנוסף, כדאי שלא תשימי עלייך משהו חשוד (לבוש "ערסי"/ עברייני/זרחני) או כל דבר אחר שיכול למשוך תשומת לב. והכי חשוב תמיד להיראות רגועה ושקטה.

דבר שני שצריך לבדוק זה המצלמות, ואותנו דווקא לא מעניין מה סוג המצלמות ומה האיכות שלהן אלא מקומות בחנות שהם בעצם שטח מת. כן חברותי ה"פושעות", כמעט בכל חנות גדולה ובמיוחד ברשת שיווק יש מקומות שאף מצלמה לא מגיעה אליהם. נקרא למקומות האלה "דיסקו" ונמשיך (טיפ קטן: איך אפשר לספור את המצלמות בלי שמישהו יחשוד? הכי פשוט זה להיכנס עם משקפי שמש ולהסתכל עם העיינים למעלה בלי להרים את הראש. פשוט ונוח).

הדבר האחרון הוא הזמזם, החבר הכי טוב של חנויות האופנה. את הזמזם מייצרים מפלסטיק ומגנטים נצמדים בשביל למרר את החיים של ה"גנבת" המסכנה. אבל גם את זה אפשר לשחרר או באמצעות מגנט חזק פי 1000 (מכשיר בשם "חולץ" שעולה בין $100 ל 200$), או עם קאטר קטן ופשוט. הזמזם מוצמד לחלק העליון של הבגד והרבה מאוד פעמים באיזור של תפירה (בדרך כלל צווארון) בשביל שלא יהיו חורים בחולצה. למתלמדות בינינו כדאי לגזור או לקרוע את הסיכה ולתפור בבית מחדש. כנסו עם הבגד לתא הלבשה, תוודאו שהתורנית של התאים לא נמצאת באזור ותעיפו את הזמזם לעזאזל. אפשר להשאיר אותו בכל מקום בחנות, אך עדיף אולי להכניס אותו לכיס של חולצה או מכנס אחר. אם אתן בוחרות בלייפסטייל של שופליפטינג, כדאי אולי לקנות את החולץ היקר וליהנות מחיים שלמים של בגדים חינם.

נכנסת לחנות, מה עושות עכשיו?

טוב, בגדול הדרך היא פשוטה מאוד. את לוקחת איתך תיק צד או תיק גב ומגיעה לחנות שמראש את יודעת שהיא טובה בשביל המזימה הקטנה שלך. את לוקחת סל ומתחילה להעמיס אותו בשני סוגים של מוצרים, סוג ראשון זה המוצרים שאת תיקחי בלי לשלם וסוג שני זה מוצרים שלא תיקחי (וגם משהו קטנטן שכן תקני בסוף, כמו חומוס ב-8 שקל או לחמניות). עדיף לשים מוצרים גדולים כדי שכל הזמן יראו שיש לכן משהו בסל. אחרי שסיימתן אתן הולכות ל"דיסקו", מעבירות את המוצרים לתיק (ב"דיסקו" אין מצלמות, זוכרות?) וממשיכות לקופה. שם אתן מורידות את המוצרים הגדולים שהיו לכן בשביל ההסוואה (כמו אריזת נייר טואלט למשל) והולכות לקופה עם קופסת חומוס ולחמניות, משלמות פחות מ20 שקל והופ אתן בחוץ עם מוצרים של מאות שקלים ואולי יותר. למה חשוב לשלם? כי זה עושה לכן תדמית של צרכן טיפוסי שמגיע ומטייל לו בחנות, בוחר משהו וקונה. גם קבלה תרגיע את השומר והוא לא ישים לב אליכן בכלל. יבדוק לכן בתיק? מתי בכלל פעם אחרונה ראיתן שומר מחטט בתיקים של אנשים שנכנסים לחנות? אם לא תפסו אתכן על חם אין לאף אחד זכות לחטט בתיק שלכן. פשוט? פשוט מאוד. אני מכירה אנשים שחסכו ככה עשרות אלפי שקלים. לא כדאי?

כמה דברים שכל "שופליפטרית" חייבת לדעת

1. עבירה פלילית בגניבה היא רק אם הסכום שנגנב הוא יותר מ1000 ש"ח. אף אחד לא יפתח לכן תיק פלילי על אריזה של שניצלים, שמן, לחם וחצילים מטוגנים.


2.
כל עוד לא יצאתן מהחנות (עברתן את הקופה) אתן יכולות לעשות מה שבא לכן עם המוצרים, לשים אותם בסלסלה, בתיק, בכיס או אפילו לפתוח ולאכול. מישהו ראה שדחפתן לתיק שקית של שניצל תירס? לא צריכות לדאוג, אם עוד לא עברתן את הקופות אף אחד לא יוכל לעצור אתכן. מקסימום פשוט תורידו את המוצרים חזרה למדפים וצאו לשלום מהמקום שלא היה לכן מזל.

3. שופליפטרית שמכבדת את עצמה לא תיכנס למכולת קטנה שהבעלים שלה בקושי סוגר את החודש. תזכרו, רק רשתות ענקיות, רק סופרים גדולים, וגם רשתות קטנות כמו AMPM זה מושלם (גם לא תמיד יש שם שומרים בכניסה). אנחנו לא גנבות. הגנבים הם הקפיטליסטים, ואנחנו רק לוקחות חזרה את מה שמגיע לנו כבנות אדם.

גיליון 7 של עיתון "אלטרנטיבה" – זמין להורדה

גיליון מס' 7 של כתב העת האנרכיסטי "אלטרנטיבה" עלה כעת לרשת. זהו גיליון מיוחד שמוקדש לנושא הכליאה.

לפניות ולקבלת עותקים מודפסים, אנא פנו אלינו לכתובת אי-מייל: ispaunity@gmail.com

להורדת קובץ PDF

אנרכיזם ומנהיגות

TvP4bwlzzY4
מצבים מסוימים מחייבים החלת צורות מסוימות של מנהיגות, כי ישנם אנשים בעלי נסיון וידע, או שהם נוטים ליתר כריזמטיות. מבנים של פוליטיקה שוויונית ברורה מגיבים לתופעה הזאת לא בכך שמכונן תפקיד רם-דרג למנהיג, או מתן פריווילגיות שאין לשאר האנשים, אלא בכך שמפתחים תרבות השוללת כל צורה של נסיון ליטול שלטון או כל עמדה פריווילגית אחרת. מעבר לכך – את מקום המנהיג עשוי לתפוס כל אחד בהתאם לנסיבות ובהתאם ליכולתו להתמודד עם בעיות ספציפיות שמתגלות. מנהיג בציד אינו דומה למנהיג בבניית בית או למנהיג בהתארגנות פוליטית. במקרה שאדם הנוטל את תפקיד המנהיג מנסה להשתלט על מוקדי הכוח ולתפוס את השלטון כדי לדכא את השאר, על הקולקטיב להפעיל את "מנגנון השוויוניות במוקדי הכוח": מבחר של כללים ונורמות שאמורים להוריד את המנהיג מהעץ שעליו ניסה לטפס – בחזרה על פני הארץ.