כוח נגד תרבות – מתוך לאומנות ותרבות / רודולף רוקר

rudolf-rocker-by-fermin-rockerכל שלטון הוא מעין סוג של עבדות אנושית, מאחר שחלוקת החברה למעמדות גבוהים ונמוכים היא אחד התנאים הבסיסיים לקיומה (של העבדות האנושית). חלוקת האנשים לקאסטות ולמעמדות, אשר מתרחשת בכל מבנהכוח, נובעת מצורך קמאי להפרדה של בעליהפריבילגיות מהעם. האגדות והמסורות מספקות את האמצעים להעמקת ולחיזוק הרעיון אצל האדם כי הפרדה זו היא אינה מן הנמנע. כוח עולה חדש עשוי לשים קץ לשלטון המעמדות הישנים, אך הוא יוכל לעשות זאת רק אם באופן מיידי הוא יקים מעמד פריבילגי חדש שיותאם לביצוע תוכניותיו. לפיכך, על מייסדי "הדיקטטורה של הפרולטריון" לכאורה, ברוסיה, היה ליצור את האריסטוקרטיה של מנהלי העבודה, אשר נבדלה מהמוני הפועלים בדומה למעמדות הפריבילגיים במדינות האחרות. להמשיך לקרוא

צעדת האחד במאי בחיפה

12936618_1216924844999365_88041854228375357_nלהיות עובד או עובדת במדינת ישראל זה מצב די עלוב. השכר של רובנו נמוך, וההוצאות יקרות. השכירות גבוהה, אפילו עם שותפים; גידול ילדים מרוקן את הכסף שאין לך. והתענוג הזה מותנה כמובן בכך שהצלחת למצוא עבודה… רוצה דירה? תצטרך להשתעבד בשבילה לבנקים לעשרות שנים ותמיד לפחד מפיטורים. במקום העבודה שלנו אנחנו חיים/ות תחת הדיקטטורה של מנהלים ובעלי מניות, אשר מקדמים את עצמם והאינטרסים שלהם על חשבון העובדים ועל חשבון החברה כולה. אפילו את ההגנות החלשות והמינימליות שבחוקי העבודה רובם לא מקיימים. ואם אנחנו נשים, או ערבים, או מזרחים, או מבקשי מקלט אפריקאים – אז נסבול גם מאפליה מובנית בשכר ובקבלה לעבודה.

לעומת זאת, בוילות ובמגדלי היוקרה החיים טובים; העסקים פורחים; הרווחים נאים. והפוליטיקאים מן הקואליציה וגם מן "האופוזיציה" עושים את העבודה שלהם עבור בעלי ההון.

ומה עם ארגוני העובדים? אלו נמנעים מיציאה למאבקים רציניים מול המעסיקים והמדינה. הפחדנות שלהם והפאסיביות שלנו יוצרות מעגל קסמים של חוסר-אונים מעמדי מול הממסד הקפיטליסטי. חלק מן הבכירים ממילא משולבים בתוך המפלגות והממסד הפוליטי הארצי.

בשטחי כיבוש 1967 בארץ המצב עוד גרוע בהרבה: אחוזי אבטלה עצומים (בעזה – אגדתיים); אפילו להגיע לעבודה וחזרה – זה לפעמים מסע מפרך ומסוכן; הצבא עלול לעצור אותך, לירות בך, לפלוש לך לבית או להפציץ אותו ומה לא. והשכר – בדיחה עצובה.

ואם נרחיב את המבט שלנו עוד קצת, נראה את העובדים המצרים, שנאנקים תחת דיקטטורה צבאית; ואת הטרגדיה הנוראה בסוריה המדממת, בה נהרגים אלף אזרחים מדי חודש – עובדים, חקלאים, מובטלים – ומיליונים נאלצו לברוח מבתיהם, מעריהם ומארצם מאימת המלחמה.

כך נצעד גם השנה באחד במאי,
בקריאה למאבק נגד הדיכוי והניצול המעמדי בחברה;
בעד מהפכה חברתית אנטי-קפיטליסטית;
ובסולידריות עם אחינו ואחיותנו העובדים
בארץ, באזור ובעולם.

זו תהיה השנה ה-130 לציון האחד במאי, בעקבות אירועי כיכר 'היימרקט' בשיקגו ב-1886. במסגרת המאבק ההמוני אז לקיצור יום העבודה מ-10 ל-8 שעות, נידונו למוות שמונה פעילים אנרכיסטיים במשפט ראווה, ומאז הפך האחד במאי ליום זיכרון למי שנפל/ה במאבק וקריאה להמשכו.

ההזמנה פתוחה
לכל עובד/ת, סטודנט/ית, או גמלא/י
בין אם אתם מאוגדים ובין אם לאו
להצטרף אלינו לצעדה ב 1 במאי ב 17.00
אשר תתחיל מן הכיכר מתחת לגנים הבאיים (על רח' הגפן)
תרד לאורך המושבה הגרמנית
ותמשיך לכיכר פריז

אנחנו דורשים מכלל המעסיקים:
יום עבודה בן שש שעות, ללא הרעת תנאים. נכלל בכך: אותה המשכורת כמו ליום עבודה בן שמונה שעות. חוסר אפשרות של המעביד לאיים בפיטורין, או כל איום אחר, בעקבות דרישה של העובד/ת ליום עבודה בן שש שעות. תשלום שעות נוספות מעל לשש שעות עבודה.

בנוסף לכך, אנו דורשים מהמשטרה:
1. לא להפר את הסדר הדמוקרטי, וכחלק מכך:
2. לא להפריע לזכות ההפגנה, אשר גלומה בעיקרי הדמוקרטיה.
3. לא להתערב במסרי ההפגנה. לא נהיה מוכנים להתפשר עליהם.
4. לא לחטוף אף מפגין/ה. נכלל בכך לעצור מפגינים/ות על השתתפות בפעילות פוליטית לגיטימית (שהינה הצעדה), לעכבם/ן או לחקורם/ן.

אנחנו מזמינות ומזמינים את כל הפועלות והפועלים, את כל העמלים והעמלות, את כל אלו שברוחם חזון הוגן וצודק להצטרף אלינו לצעדת האחד במאי בחיפה ולקרוא:
סוף לדיכוי!
סוף לניצול!
חירות!
שיוויון!
מהפכה!


גושים מפלגתיים לא יתקבלו בברכה.

12963512_1217335534958296_409938477363156412_n

האם אנו טובים מספיק? / פיטר קרופוטקין

kropotkinאחת מההתנגדויות הבולטות לקומוניזם היא שהאדם אינו טוב מספיק כדי לחיות בחברה קומוניסטית. אנשים לא יסכימו לחיות תחת שלטון קומוניסטי, אך לצערנו הם גם אינם בשלים לקומוניזם חירותני. מאות בשנים של חינוך אינדיוידואליסטי השאירו את האנשים אגואיסטים מדי. עבדות, היררכיה ועבודה תחת כורח הנסיבות גרמו לכך שהאנשים לא ידעו לחיות בחברה חופשית בה אין כפייה מלבד זו אשר נובעת מהתעסקויות אשר נבחרו מרצון, וחוסר הסיפוק של האחר אם לא נעמוד בהתחיבויות אלו. לפיכך נאמר לנו, שישנו איזה שלב מעבר הכרחי בדרך לקומוניזם.

אותה גברת בשינוי אדרת; אותן מילים נאמרו משחר ההיסטוריה כתגובה לכל רפורמה חברתית, כלכלית או פוליטית. מילים אשר נאמרו לפני סיום העבדות; מילים אשר נאמרות כבר עשרים או ארבעים מאות על-ידי אלו שאוהבים את נוחותם יותר מדי מכדי להתאים עצמם לשינויים, על-ידי אלו שלא סבלו מספיק מהשיטה הנוכחית כדי להרגיש את הצורך בחברה חדשה!

להמשיך לקרוא

סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן

white-slave-israel-women-to-goהקדמה קצרה:
זהו סיכום למאמר "הסחר בנשים" מאת אמה גולדמן, אשר פורסם בעברית כחלק מהאסופה "חמישה מאמרים פמיניסטיים". הוא אמנם נכתב בשנת 1897, אך כל הכתוב בו תקף גם עבור ימינו-אנו.
_______________

הכול יודעים על קיומם של הזנות, של ההימורים, של האלכוהוליזם, ובכל זאת, פעם בכמה שנים יוצא תחקיר חדש אשר חושף את אותם עיסוקים לעיני-כול. כיצד ייתכן הדבר?

רק משעה שמצוקות אנושיות הופכות לצעצוע מבהיק וצבעוני פונה התינוק המגודל, ששמו המין האנושי, להתעניין בהן – לפחות למשך זמן-מה. אותם הצעצועים, אשר העיסוק בהם לבטח לא יפתור את שורש הבעיות בחברתנו, יספקו, מלבד שעשוע הציבור והוצאתו משגרתו המשמימה, תיקים פוליטיים לפרזיטים שמנים.

להמשיך לקרוא

האל והמדינה, חלק שני / מיכאיל באקונין

bakunin_michail_1843ציינתי את הסיבה העיקרית לריבונות שהמוסדות הדתיים ורעיונותיהם מפגינים אףכיום כלפי ההמונים. נטיות מיסטיות אלו לא מציינות באדם איזו סטייה של המחשבה כמו שהן מציינות חוסר סיפוק תהומי. הן המחאה האינסנקטיבית ומלאת התשוקה של האדם כנגד הנדושות, האומללות והצרות של החיים האומללים. לחולי הזה, וכבר אמרתי את זה, יש רק תרופה אחת מהפכה חברתית.

בינתיים, התאמצתי להראות את הסיבות האחראיות לתולדה והתפחות ההיסטורית של ההזיות הדתיות בתודעה האנושית. כאן מטרתי לטפל בשאלה של קיום האל, או של המקור האלוהי של העולם ושל האדם, רק מהגישה של התפקיד המוסרי והחברתי שלה, ואומר רק מספר מילים כדי להסביר טוב יותר את דרך החשיבה שלי, בנוגע לבסיס התאורטי של האמונה הזו.

כל הדתות, והאלוהויות שלהן, חצאי האלים, הנביאים, המשיחים והקדושים שלהן, נוצרו על ידי הדמיון התמים של האנושות, שלא השיגו את ההתפתחות והבעלות המלאות על כישוריהם. כתוצאה מכך, גן העדן הדתי אינו אלא אשליה בה האדם, מרומם בידי הבורות והאמונה, מגלה את בבואתו, אך מוגדלת והפוכה כלומר, מקודשת. ההיסטוריה של הדת, של הלידה וההיחלשות של אלים שבאו אלו אחר אלו באמונה האנושית, היא שום דבר מלבד ההתפתחות של התודעה והאינטיליגנציה הקולקטיבית של המין האנושי. להמשיך לקרוא

יום האישה הבינלאומי! \ לנה פסינקובה

lwasmהיום הוא 8 במרץ, יום המאבק הבינלאומי של נשים למען השחרור מדיכוי כלכלי, חברתי ומגדרי. בשבילינו הוא אינו יום-חג שבו על גברים "חזקים" לתת מתנות לנשים "חלשות". זהו יום שמעלה על נס את חשיבות השוויון בין האישה לגבר. המאבק הנשי לשחרור נמשך כבר מעל למאתיים שנה, אך גם כיום מרבית הנשים בעולמנו עדיין משועבדות ומשניות לגברים ולתרבות הפטריארכלית. אנחנו רואות את זה ברור יותר במדינות העולם השלישי, אך גם באירופה, או במה שנהוג לכנות מדינות העולם הראשון. הנסיון המהפכני של העבר מעיד על כך שהמאבק לשחרור האנושות אינו יכול להתקיים בלא שחרור האישה! תנועות של נשים חייבות להיות חלק דומיננטי ומשפיע במסגרות מהפכניות ובתנועות חברתיות. אנו עדים היום להתפתחות המאבק למען זכויות נשים בכורדיסטאן הסורי והטורקי, היכן שנשים התקוממו הן נגד השלטון במדינה הטורקית והן נגד הפטריארכיה הכורדית. הצלחה של פמניזם המשולב עם סדר יום מעמדי מהווה מרכיב מפתח בשחרורה של כלל האנושות.

הדגש על תפקיד האישה בחברה מקבל תהודה רבה יותר בכל המזרח התיכון, בכלל זה גם בפלסטין, היכן ששכבות משכילות בחברה מבינות שלאומיות פרימיטיבית של המדוכאים לא מסוגלת לפתור את בעיות הדיכוי והניצול של נשים וגברים. חירותם של כלל התושבים במזרח התיכון תלויה היום במידה רבה במידת חירותן של נשים ערביות. למרות שאזרחיות בישראל הקטנה נהנות מחירות נדירה באזור, הן לא תוכלנה לשנות כלום עד שלא תתאחדנה עם הרוב המוחלט של הנשים הערביות במזרח התיכון. אותן תנועות נשים ולהט״ב אשר מנסות להתנער מנשים ערביות ומחברה מוסלמית ונוצרית, לא מודעות לתמיכה בפועל שלהן בקפיטליסטים ופוליטיקאים (וכולנו יודעות מהו הרוב המגדרי אצלהם) אשר מרוויחים ממלחמה מתמדת. באופן כזה הנשים מורמות ובמקום חירות ושוויון בוחרות בפטריוטיות ולאומנות.

אנו בטוחים שלמרות כל ההבדלים בין התרבויות אפשר ונחוץ לשתף פעולה במאבק למען שוויון בין כל בני האדם. אם יש לכן רעיונות לפרוייקטים משותפים או שאלות, תכתבו לנו. בואו נתמוך אחת בשני. אנחנו נשמח לשיתוף פעולה עם כל תנועה של נשים בעלת אג׳נדה מעמדית, אנטי-לאומית ואנטי-אימפריאליסטית.
unspecified